כתב בספר “גן האמונה”, קיבלתי מרבי ומורי הרב אליעזר ברלנד שליט”א: שחינוך הילדים תלוי בתשעים ותשע אחוז בתפילה, ואחוז אחד בדוגמא אישית, ואפילו ההורים הטובים ביותר צריכים להרבות בתפילה ורחמי שמים בשביל שילדיהם ילכו בדרך הטובה ויגיעו לחוף מבטחים.
מסופר על אמו של החפץ חיים: שפעם אחת שאלו אותה קרובותיה כיצד זכתה לבן שיאיר את עיני העולם כולו בתורה? השיבה להן האם, שלא זכור לה שום מעשה מיוחד שאותו היא יכולה לשייך לכך שיצא ממנה תלמיד חכם עצום, אך קרובותיה לא היו מוכנות לוותר והפצירו בה שתשתדל להיזכר באיזה דבר, אך היא ענתה שאינה זוכרת.
אמנם דבר אחד אמרה להן אמו של החפץ חיים, והוא: לפני חתונתי, ביקשה אימי המנוחה לשוחח עימי מספר דקות, וכך היו דבריה: בתי, אנו מצווים לגדל את בנינו לתורה וליראת שמים, על כן אני מבקשת ממך דבר אחד, בכל זמן פנוי, טלי סידור זה בידך, והעתירי תפילה לפני בורא עולם שתזכי לגדל את ילדייך לתורה וליראת שמים, ואל תשכחי להזיל דמעות בזמן התפילה.
בסיום דבריה, העניקה לי סידור ובו תפילות וספר תהילים, וזה כל מה שעשיתי, בכל פעם שסיימתי את עבודות הבית, או כאשר סיר תפוחי האדמה היה על האש והמתנתי מספר דקות לסיום הבישול, הייתי נוטלת את הסידור שקיבלתי מאימי, ובוכה בדמעות לה’ שאזכה לגדל את בניי שיהיו תלמידי חכמים ויראי שמים.
ומספרים שכאשר הביאו לפני רבנו החפץ חיים את ספר התהילים הישן של אמו הצדקת, התרגש ואמר בבכיה: היודעים אתם כמה דמעות שפכה אימי הצדקת לפני הקב”ה עם ספר זה, כשביקשה שבנה יהיה יהודי כשר?
מסופר על אחד שבא לרב מבריסק זצ”ל וביקש ברכה לבנו שיהיה תלמיד חכם וירא שמים, השיב לו הרב: תלמיד חכם הוא יהיה כפי שתלמד עמו, וירא שמים הוא יהיה כפי שאשתך תבכה עבורו שיזכה לכך.
רבנו הסטיפלר זי”ע היה אומר: שלפעמים רואים שממשפחה מסוימת צומח איזה אברך או בן תורה, שלא כמו שאר המשפחה, והסיבה לכך היא: מחמת דמעותיה של איזו סבתא, שהייתה מתפללת בדמעות על צאצאיה שיצאו מהם בנים תלמידי חכמים.
וזו בחינת התפילה שיש להתפלל בכוונה עצומה: “ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו כולנו יודעי שמך, ולומדי תורתך לשמה” – שאנו מחויבים להתפלל גם על הילדים שילכו בדרך התורה.
