איזה תפילות מתפללים?
אברהם אבינו תיקן את תפילת שחרית, יצחק אבינו את תפילת מנחה, ויעקב אבינו את תפילת ערבית, והפלא ופלא התפילה רמוזה בשמותיהם:
האות השנייה בשמו של אברהם הינה האות ב’, דהיינו תפילת בוקר – שחרית.
האות השנייה בשמו של יצחק הינה האות צ’, דהיינו תפילת צהריים – מנחה.
האות השנייה בשמו של יעקב הינה האות ע’, דהיינו תפילת ערב – ערבית.
מי תיקן כל תפילה?
ג’ התפילות ניתקנו כהשלמה לעבודת הקורבנות: קורבן תמיד של שחרית, קורבן תמיד של בין הערביים – מנחה, והקרבת האיברים של קורבנות היום במשך הלילה על גבי המזבח – ערבית, כמו שנאמר (הושע י”ד, ג’): “וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ”.
ומובא ב”מדרש רבה” (במדבר י”ח, כ”א): אמרו ישראל ריבונו של עולם בזמן שבית המקדש היה קיים היינו מקריבים קרבן ומתכפר, ועכשיו אין בידנו אלא תפילה.
על מה צריך האדם להתפלל?
א. על הכל צריך להתפלל, ובפרט על שלושה הדברים שאין אדם ניצול מהם בכל יום שהזכירם רב עמרם בשם רב, במסכת בבא בתרא (קסד:) 1. הרהור עבירה, 2. עיון תפילה רש”י פירש שהכוונה היא: שלאחר שהתפלל דן בליבו ואומר שודאי שהקב”ה ישלם לו שכרו ויעשה לו צרכיו וישמע תפילתו מפני שהתפלל בכוונה, אך התוספות פירשו: שאינו מכוין בתפילתו) 3. אבק לשון הרע.
ב. בעניין לימוד התורה צריך להתפלל על חמש דברים: 1. שנזכה ללמוד תורה,
2. שנלמד תורה לשמה, 3. שנכוין לאמת, 4. שיזכה לזכור את לימודו שלמד 5. שלא תבוא תקלה על ידו, ויתפלל על כך עד כדי בכייה כי שערי דמעה לא ננעלו (ברכות לב:).
עצות לכוונה בתפילה
א. האריכות, שיאריך בתפילתו ולא ימהר בה, כפי שמובא במסכת ברכות (לב:) – אמר רבי חנין, אמר רבי חנינא: כל המאריך בתפילתו, אין תפילתו חוזרת ריקם.
וצריך לדבר לפני ה’ כעבד לפני רבו, ולשפוך שיחנו לפניו לאט ובהתלהבות.
ב. לפני כל ברכה יפסיק מעט ויחשוב מה עומד לומר כעת, ואז יאמר את הברכה הבאה.
וכן על זה הדרך, וזה יועיל לו לכוין בחלק גדול מהתפילה.
ג. יאמר בקול כדי שיוכל להבין מה שאומר, שהקול מעורר הכוונה, כפי שמובא בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן א’, הלכה ד’), ובלבד שלא יפריע לאחרים בתפילתם.
ד. מובא בשם הגר”א: שאם מתפללים מתוך הסידור הרי זו סגולה שלא לחשוב מחשבות רעות בתפילה, וסימן לזה (אסתר ט’, כ”ה): “אָמַר עִם הַסֵּפֶר – יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה”.