סיפר מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק”ל על אדם בשם מר פוליטי שהיה גבאי בישיבת “פורת יוסף”, שסיפר לו שבעודו בטורקיה, היה לו שם בית חרושת לבגדים.
יום אחד נכנס אליו קצין גבוה מהצבא הטורקי, שהיה אחראי למלבושי ובגדי הצבא, ורצה לרכוש ממנו עשרות אלפים חליפות לצבא.
והנה באותה השעה הגיע זמן תפילת מנחה ומר פוליטי ביקש מהקצין שידחה את המקח הזה לעוד חצי שעה, כדי שיספיק ללכת לבית הכנסת להתפלל ולחזור, סירב הקצין לבקשתו ולא רצה להמתין, ומיד הלך וקנה מאיש אחר שהיה גם לו בית חרושת לבגדים.
לאחר שחזר מר פוליטי מבית הכנסת, חישב ומצא שהפסיד שלושים אלף זהובים, מביטול העסקה הזאת, בשביל תפילת מנחה, והיה שמח ונותן תודה להשם יתברך על שעמד בניסיון, למרות הפסד הממון.
לא עבר זמן רב, ונוכח הקצין שהסחורה שקנה אצל האיש האחר, לא הייתה ראויה בשביל הצבא וחזר אל מר פוליטי, וקנה ממנו חליפות לצבא, והרוויח כפליים מן הרווח הראשון.
