פרשת עקב - דבר הרב
לשמוע את העקביים…..
כתוב בפרשתנו “והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר יהוה אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך”, ופירשו רבותינו (כך הו ברש”י על הפסוק) שאלו הם מצוות שאדם דש בעקביו. ובפשטות הכוונה היא דווקא למצוות שאדם רגיל בהם ולכן אדם דש אותם בעקביו (מלשון שכבר דשו בו רבים), והתורה מבטיחה שאם נשמו מצוות אלו בדייקנות השם ישמור לנו הבטחתו.
מצד שני ישנם המפרשים בדיוק הפוך – ש”עקב” הוא מה שיקרה בסוף הדורות (העקב הרי מסמל על הסוף של הדבר ורגליו) ואז נקבל את השכר ואת הברית ואת החסד. ולכאורה פירוש זה סותר לחלוטים את הפירוש הקודם. ועד שהעקב שבפירוש רש”י רומז על מציאות ירודה שצריך להעלות ואילו בפירוש השני מדובר על מציאות השיא של הגאולה בתפארתה.
אך האמת היא שאין שתי דברים אלו סותרים כלל וכלל – ואדרבא משלימים איש את רעהו, כי דווקא על ידי עבודת הגלות זוכים לאור הגאולה. (ולכן גולה וגאולה הן אותם אותיות, רק שבגאולה נתגלתה הא’ המסמלת על האלוקות הנסתרת) ולכן דווקא על ידי שמירת המצוות ה”קלות” בעיני האדם – אלו שהוא דש כל כך בעקביו – דווקא על ידם משלימים את התכלית האמיתית ומגיעים לשלימות שמובילה לפאר גדול שניכר בו גם השכר המרשים. כי כשיהודי מדקדק במצוות מתוך רצון עז לעשות רצון השם, הוא מוכן לדייק גם בדברים הקטנים והפעוטים ביותר מתוך רגשי האהבה אליו – וממילא מתגלה האהבה כמים הפנים לפנים.
דבר זה ניכר גם בביטוי “עקבתא דמשיחא” (עקבי משיח) – שמצד אחד מתוארים כזמנים קשים של עקביים וסוף קשה וחשוך. (כסופי הרגליים שהם הנמוכים והגסים יותר) ומצד שני מתוארים כרגלי משיח ועקביו המבשרים את תחילת הגאולה ותחילת נצנוצה. ומשום ששני הדברים תלויים זה בזה – שעל ידי הזמן הכי חשוך בגלות (בסופו) מגיע (ומייד) זמן גילויו של משיח. כעלות השחר שמגיע אחר החושך והקור הגדול שקדם לו. ומתחיל להאיר ואף לזרוח ועד שמאיר את כל העולמות.
והנה עקב הוא אותיות יעקב בתוספת האות י, כדי לרמז שהי’ שמרמזת על החכמה שהיא נעלית מאוד צריכה לרדת עד לעקב. והיינו שלא רק שצריכים להאיר את האלוקות עד לחלקים התחתונים ביותר, אלא שיש למצוא את האלוקות גם בחלקים התחתונים ביותר וככתוב “ובקשתם משם את יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך ” ומובא בספרים ש”משם” היינו מהמקומות הנידחים והנסתרים ביותר כי גם שם השם נמצא – ואדרבא מי שמותאו שם מוצאו באמת לאמיתו.
ולכן אחיי ורעיי בעומדנו לפני חודש אלול חודש הרחמים והסליחות – הבה נקומה ונעורה, נחפשה דרכינו ונשובה. ואיך היא השיבה? כשלוקחים את כל העקבות והולכים בעקבותיהם בקדושה. עקבות של ברכה אחרונה, עקבות של ראיית הטוב, עקבות של מילים חמות ואוהבות, עקבות של תפילה בכוונה, עקבות של חול מקודש, עקבות של דיבוק חברים, עקבות של לימוד במסירות, עקבות של צדקה לשמה, עקבות של משיח…
