יום חמישי, ז’ סיון התשפ”ד
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שתף:

פרשת ויקהל – מלאכת מחשבת אסרה תורה

“ובחרושת אבן ובחרושת עץ, לעשות בכל מלאכת מחשבת ” (לה, לג) “מלאכת מחשבת”. תניא, נתכוון לזרוק שתים וזרק ארבע , לעניין שבת פטור, מאי טעמא? מלאכת מחשבת אסרה תורה (בבא קמא כז:).

בשל סמיכות הפרשיות ציווי המשכן ומצוות השבת הנמצאות בפרשתנו למדו חז”ל , כי המלאכות האסורות בשבת מן התורה , הן אותן המלאכות שנעשו בבניית המשכן. מלאכות אלו כונו בתורה “מלאכת מחשבת”. משום כך, לא כל פעולה של הכנת סעודה או סידור הבית, תחשב למלאכה אסורה. לדוגמה , חיתוך ירק לסעודה, שטיפת כלי במים, הצעת המיטה, ועשיית ערימה של פירות בבית, אינן נחשבות למלאכה שאסורה בשבת, מכיוון שאינן דומות למלאכות שנעשו במשכן. דבר נוסף שנלמד מהדמיון למלאכת המשכן הוא שכדי תאסר המלאכה היא צריכה להיות “מלאכת מחשבת”, כלומר מלאכה מתוכננת. מכאן למדים שרק מלאכות הנעשות במחשבה כשם שנעשו בבניית המשכן, אסורות בשבת מדאורייתא. מסמיכות זו של מצוות השבת למלאכת המשכן למדו כמה דברים ביסודן של מלאכות שבת.

לולי סמיכות זו, היה מובן שכל מה שאפשר לתאר בשם מלאכה היה אסור. נמצא שהכלל “מלאכת מחשבת אסרה תורה”, פעמים בא להתיר מה שאינו מלאכה , ופעמים בא לאסור מלאכה שאינה נעשית באופן ישיר, משום שגם פעולות שנעשות על ידי כוחות הטבע כמו מלאכת “זורה” הן תוצאה של פעולה מושכלת, מלאכת מחשבת. כדי שהמלאכה תהיה אסורה בשבת מן התורה יש כמה תנאים:

א . כוונה – כדי להתחייב באיסור שבת ישנה חשיבות להתכוון למעשה שעושה, “שהמחשבה חשבה בדעתו ונתכוון לה”. מלאכה הנעשית בכוונה ( אם באופן ישיר ואם כאשר המלאכה היא תוצר לוואי הכרחי ורצוי ). למשל, מלאכה שנעשית בטעות בדרך של התעסקות סתמית, מכונה בשם מתעסק ואין חייבים על מלאכה שנעשתה בדרך זו מכיוון שאינה מלאכת מחשבת. לדוגמה, אדם שהתכוון לחתוך ירק שכבר תלוש ואינו מחובר לקרקע, אך מתוך חוסר שימת לב חתך ירק שמחובר לקרקע. אף על פי שהפעולה שעשה היא מלאכת “קוצר”, בכל זאת אינו חייב על פעולה זו, כיוון שאינה מלאכת מחשבת. היא נעשתה בחוסר כוונה לעשייתה. יש לשים לב שעשיית דבר שאינו מתכוון אינה מותרת בגלל דין מלאכת מחשבת אלא מטעם אחר, מכיוון שדין זה הוא בכל המצוות ולא רק בשבת.

ב . מתקן – מלאכה שיש בה תכלית לאדם, להוציא ממקלקל אשר מלאכתו איננה מלאכת מחשבת מהתורה.

ג . מלאכה הצריכה לגופה – מלאכה הנעשית לשם אותה תכלית שנעשתה המלאכה במשכן.

ד . כדרכה – מלאכה הנעשית בדרך שרגילים לעשותה ולא בשינוי. עשיית המלאכה באופן שאינו דרך המלאכה נקרא “כלאחר יד” ואינו אסור מהתורה.

ה . מתקיים – מלאכה אשר תוצאותיה צפויות להתקיים פרק זמן סביר.

ו . המלאכה כולה – מלאכה הנעשית בדרך כלל על ידי יחיד אסורה רק אם יחיד ביצעה לבדו, להוציא מקרה של שניים שעשאוה, שפטורים. חז”ל תקנו לאסור משום גזירה אופנים נוספים של עשיית מלאכה, אשר מצויים בסטטוס פטור אבל אסור (פטור מן התורה אך נאסר על ידי חז”ל) ואשר מרחיבים את האיסורים בשבת ויום טוב:

א . מקלקל – מלאכה שאין בה תכלית לאדם.

ב . מלאכה שאינה צריכה לגופה – מלאכה הנעשית שלא לצורך גוף המלאכה אלא לצורך אחר.

ג . כלאחר יד – מלאכה הנעשית בשינוי.

ד . אינו מתקיים – מלאכה שתוצאותיה לא יתקיימו פרק זמן סביר

. ה . חצי מלאכה – מלאכה הנעשית בדרך כלל על ידי יחיד אסורה מדרבנן גם אם שניים ביצעוה.

אם כן לסיכום, כלל יסודי למדנו ממלאכת המשכן, שכשם שהמשכן נעשה מתוך כוונה ותכנון, שנאמר: “לעשות בכל מלאכת מחשבת” (שמות לה, לג) , כך בשבת אסרה התורה עשיית “מלאכת מחשבת”. אבל העושה מלאכה בשינוי , או שלא לצורך גופה, או שלא לשם תיקון או שלא לשם קיום, לא עבר באיסור תורה, כי לא עשה “מלאכת מחשבת”, אמנם כל הדברים הללו אסורים מדברי חכמים. כמו שאמרו חז”ל במסכת חגיגה ( פרק א משנה ח ) : “הלכות שבת – הרי הם כהררים התלויים בשערה, שהן מקרא מועט והלכות מרובות”, שעל הלימוד ממלאכת המשכן נבנו תילי תילים של הלכות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ההרשמה התבצעה וצוות הללויה ירשום את האותיות בספר עבור החיילים הגיבורים שלנו. יחד ננצח.

שימו לב!

כדי לכתוב ספר תורה וכדי להמשיך ולעמול אנו זקוקים לעזרתכם

השקיעו מספר דקות והוסיפו זכויות לעם ישראל