הרב עוזיאל עמר

“ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד ויחרד כל העם אשר במחנה ” (יט, טז) “ויהי

“ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמור פקוד יפקוד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם” (יג, יט) “ויקח

המלאך הגואל אותי מכל רע הוא יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ” (מח , טז ) “בן

ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלושים ומאת שנה , מעט ורעים היו ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם ” (מז , ט) “שלושים

“ויאמר אליהם יעקב אביהם אותי שכלתם, יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין תיקחו עלי היו כולנה ” (מב , לו) “יוסף איננו… ” – תניא,

“והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית

“ואברכה מברכיך ומקללך אאור ונברכו בך כל משפחות האדמה ” (יב, ג )
“ואברכה מברכיך” – מכאן אמרו , מי שנותנים לו כוס של ברכה לברך ואינו מברך מתקצרים ימיו, שנאמר ואברכה מברכיך” ( ברכות נ”ה ע”א) .

“ושמחתם לפני ה’ אלוקיכם שבעת ימים” (ויקרא כג, מ) . “ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך, ועבדך ואמתך, והלוי והגר והיתום והאלמנה , אשר בשעריך” (דברים טז, יד).

“כי שם ה’ אקרא הבו גודל לאלוקינו ” (לב, ג ) “הבו גודל” , שלושה שאכלו כאחד חייבין לזמן, מנא הני מילי, אמר רבי אבהו, דאמר קרא “כי שם ה’ אקרא הבו גודל לאלוקינו” (ברכות מ”ה ע”א) .

“ובחדש השביעי באחד לחדש … יום תרועה יהיה לכם” (במדבר כט,א ) , “… בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש” (ויקרא כג, כד) . “זכרון תרועה” , תניא, כתוב אחד אומר “זיכרון תרועה” וכתוב אחד אומר “יום תרועה יהיה לכם”, לא קשיא, כאן ביום טוב שחל להיות בשבת , כאן ביום טוב שחל להיות בחול ( ראש השנה כ”ט: ) .

“כי המצווה הזאת אשר אנכי מצווך לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא … כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו ” (ל, י”א – י”ד) “והנכון, כי על כל התורה יאמר ‘כל המצווה אשר אנכי מצווך היום’, אבל ‘המצווה הזאת’ על התשובה הנזכרת, כי והשבות אל לבבך ושבת עד ה’ אלוקיך מצווה שיצווה אותנו לעשות כן” (רמב”ן).