פרשת קדושים – מצוות עורלה
” וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם עורלתו את פריו שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל (יט , כג) “ונטעתם” –
” וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם עורלתו את פריו שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל (יט , כג) “ונטעתם” –
“כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחוקותיהם לא תלכו (יח , ג) ”
”שבת שלפני פסח קורין אותו שבת הגדול, מפני הנס שנעשה בו” (שו”ע אורח חיים, סימן ת”ל). השם “שבת הגדול” מופיע כבר בספרים מבית מדרשו של
” ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמן כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם” (ברכת האילנות) “אמר רב
“כי אני ה’ אלוקיכם והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני… ” (יא, מד) “והתקדשתם” תניא, והתקדשתם – אלו מים ראשונים, והייתם קדושים – אלו מים
אם על דבר הודאה על נס שנעשה לו כגון יורדי הים והולכי מדבריות וחבושי בית האסורים וחולה שנתרפא שהם צריכין להודות שכתוב בהן
” והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו, או את האבדה אשר
“ויקם משה את המשכן וייתן את אדניו וישם את קרשיו וייתן את בריחיו ויקם את עמודיו ” (לה, לג) “ויקם משה”. תניא, רבי אומר, “ויקם
“ובחרושת אבן ובחרושת עץ, לעשות בכל מלאכת מחשבת ” (לה, לג) “מלאכת מחשבת”. תניא, נתכוון לזרוק שתים וזרק ארבע , לעניין שבת פטור, מאי טעמא?
“ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם” – בכל מקום בו מתגוררים עשרה יהודים , מצווה עליהם לייחד בית שבו יתכנסו להתפלל, ובית זה נקרא בית כנסת.
“ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש: עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל כווייה תחת כווייה פצע תחת פצע
“ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד ויחרד כל העם אשר במחנה ” (יט, טז) “ויהי
“ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמור פקוד יפקוד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם” (יג, יט) “ויקח
“ויאמר ה’ אל משה אמור אל אהרון קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים …” (ז , יט) רש”י בפרשה הביא את דברי המדרשים (
“ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו ” (א , א) השבוע מתחילים לקרוא את ספר שמות, המתחיל במילים: “ואלה שמות
המלאך הגואל אותי מכל רע הוא יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ” (מח , טז ) “בן
ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלושים ומאת שנה , מעט ורעים היו ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם ” (מז , ט) “שלושים
“ויאמר אליהם יעקב אביהם אותי שכלתם, יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין תיקחו עלי היו כולנה ” (מב , לו) “יוסף איננו… ” – תניא,
“היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמור לאיש אשר אלה לו אנוכי הרה, ותאמר הכר נא למי החותמת והפתילים והמטה האלה ” (לח , כה)
“ויאמר יעקב אל-נא אם-נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי , כי על כן ראיתי פניך כרות פני אלוקים ותירצני” (לג ,י ) “כראות פני
“והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך” (כח , יד ) “ימה וקדמה… ” – אמר רבי
“ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות, ויקרא את עשו בנו הגדול ,ויאמר אליו בני, ויאמר הנני” (כד , יד ) “ותכהינה עיניו ” –
“והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית
“וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה’ ” (יט , כז ) “אשר עמד שם” – תניא, אין עמידה אלא תפילה,
“ואברכה מברכיך ומקללך אאור ונברכו בך כל משפחות האדמה ” (יב, ג )
“ואברכה מברכיך” – מכאן אמרו , מי שנותנים לו כוס של ברכה לברך ואינו מברך מתקצרים ימיו, שנאמר ואברכה מברכיך” ( ברכות נ”ה ע”א) .
“ושמחתם לפני ה’ אלוקיכם שבעת ימים” (ויקרא כג, מ) . “ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך, ועבדך ואמתך, והלוי והגר והיתום והאלמנה , אשר בשעריך” (דברים טז, יד).
“כי שם ה’ אקרא הבו גודל לאלוקינו ” (לב, ג ) “הבו גודל” , שלושה שאכלו כאחד חייבין לזמן, מנא הני מילי, אמר רבי אבהו, דאמר קרא “כי שם ה’ אקרא הבו גודל לאלוקינו” (ברכות מ”ה ע”א) .
“ובחדש השביעי באחד לחדש … יום תרועה יהיה לכם” (במדבר כט,א ) , “… בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש” (ויקרא כג, כד) . “זכרון תרועה” , תניא, כתוב אחד אומר “זיכרון תרועה” וכתוב אחד אומר “יום תרועה יהיה לכם”, לא קשיא, כאן ביום טוב שחל להיות בשבת , כאן ביום טוב שחל להיות בחול ( ראש השנה כ”ט: ) .
“כי המצווה הזאת אשר אנכי מצווך לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא … כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו ” (ל, י”א – י”ד) “והנכון, כי על כל התורה יאמר ‘כל המצווה אשר אנכי מצווך היום’, אבל ‘המצווה הזאת’ על התשובה הנזכרת, כי והשבות אל לבבך ושבת עד ה’ אלוקיך מצווה שיצווה אותנו לעשות כן” (רמב”ן).
פה ניתן להקדיש.
תוכן