ייחודו של אור הגילוי של פורים
כאשר שרויים אנו כבר בעיצומה של שמחת התרת הספיקות, מבקשת נפשנו לדעת ולהבין ביתר עמקות את ייחודו של אור הגילוי של פורים.
שכן ידועים דברי הרמב”ן בסוף פרשת בא, שכוונת כל המצוות וכן המועדים היא שנאמין באלוקינו, ושנדע ונאמין “שכל דברינו ומקרינו נסים, ואין בהם טבע ומנהגו של עולם”. נשאלת אפוא השאלה, מה נתחדש בפורים יותר מאשר בשאר המצוות והמועדים? הלא מטרת כולם היא ההכרה בנסים הנסתרים.
לצורך הבנת הדברים, יש להבחין בנושא האמונה בהשגחה פרטית בשני עניינים עיקריים: א) להאמין שכל מעשה הנעשה בעולם לכלל ולפרט הוא אך ורק על פי רצונו של הקדוש ברוך הוא, ושאין כלל מקרה בעולם. ב) גם המאמין שהכל נעשה בהשגחה פרטית עלול להיכשל ח”ו במחשבה שהדברים נעשים ללא סדר מחושב. מגילת אסתר מלמדת אותנו, שהכל מחושב ומסודר על ידי הקדוש ברוך הוא. למעשה עלינו להאמין באמונה שלמה שהכל מסודר ומחושב על ידי הקדוש ברוך הוא על פי חשבון וסדר מדוקדק מבריאת העולם ועד קץ הימים. הכל מחושב לאור התכלית והמטרה שעבורן נברא העולם, ואין דבר הנעשה במקרה. לפיכך, גם כל מה שנעשה עם האדם מיום היוולדו ועד יומו האחרון, הכל מסודר ומכוון לאור תכליתו ותפקידו בבריאה
.
זהו אפוא יסוד עניין הפורים, ועיקר הגילוי המתגלה במגילה.
מעשים שונים ומשונים שאירעו במשך תשע שנים, התגלו כמסודרים ומכוונים באופן נפלא במטרה להביא ישועה לישראל. לא זו בלבד שהכל נעשה על ידי ה’ יתברך, אלא הכל נעשה במהלך של סיבה ומטרה. זה גילוי ההסתר הגדול ביותר, כשרואים את נפלאות ה’ ואת עומק מהלכיו הנעשים בהסתר.
ההוראה לראות את כל מאורעות הכלל והפרט כחוליות בשרשרת רצופה, מעודדת, מחזקת ומהווה מענה לתמיהות ולספיקות רבים.
ביאר הגאון קלוגר זצ”ל במשל. פריץ אחד נזקק לבגד מיוחד לרגל נשף גדול שעמד לערוך לחבריו הפריצים. קנה אריג יקר מאוד, נתנו לחייט יהודי שהיה באחוזתו, והורה לו לתפור עבורו בגד נאה ומהודר. היהודי השתדל בכל כוחו ואכן שרתה הברכה בעמלו והצליח לתפור בגד שעין לא ראתה כמוהו. כאשר הופיע הפריץ בנשף, היללו את מעשה האומנות שבתפירת הבגד הזה.
היה שם אדם אחד שעינו הייתה צרה בכבוד שנתנו ליהודי על שהצליח במלאכתו. הלך אותו האיש אל הפריץ ואמר לו: האם נתת ליבך לכך שאורכו של האריג היקר שנתת לחייט היה גדול מאורך הבגד שיצא מתחת ידו? אם כן, לקח היהודי לעצמו חלק נכבד מהאריג היקר. מיד קרא הפריץ ליהודי, ותבע ממנו להחזיר לו את כל שאריות האריג.
השיב לו היהודי: אדוני הפריץ, לא נטלתי לעצמי שום פיסת בד, הכל נמצא בבגד. והסביר את דבריו: מאחר שישנם קיפולים וכיווצים רבים בבגד שתפרתי, היה צורך בכל הבד אף על פי שהבגד עצמו קצר יותר. אולם הפריץ נשאר בשלו ואמר: הכין שארית הבד ? והיהודי בשלו: הכל נצרך לצורך הקיפולים הרבים. משראה החייט שאין הפריץ יורד לסוף דעתו, ביקש ממנו שיפשוט את הבגד מעליו, ואז יוכיח את צדקתו. פשט הפריץ את הבגד ומסרו לידי החייט, והלה החל מיד לפרום את התפרים.
משראה זאת הפריץ עלתה חמתו, ויזעק: מדוע הנך עושה זאת ?! השיב החייט: כיון שראיתי שאינך מבין את דבריי והנך ממשיך לחשוד בי, החלטתי לפרום את הבגד ולהראות לך שהבד שנתת לי נמצא כאן בשלמותו.
כך אמר הקדוש ברוך הוא למלאכים: אם אינכם מבינים את גזרותיי ושואלים “זו תורה וזו שכרה”, אחזיר את העולם לתוהו ובוהו ואז תראו את השתלשלות מאורעות העולם מאז הבריאה. על ידי כך תבינו שהכל מחושב ומסודר.
בדרך זו עלינו להביט על מאורעות החיים, ולדעת כי הנסתרות לה’ אלוקינו והכל בחשבון והכל לטובה. ה”חפץ חיים” זצ”ל העיד על עצמו שאחרי שזכה לאריכות ימים ראה כמה וכמה מקרים תמוהים שפתרונם נמצא לאחר עשרות שנים. בשעה שאירעו אותם המקרים, תמהו הכל לפשר הדבר. אולם משחלפו השנים, היה אפשר להבין חשבונות שמיים. זוהי מדרגת האמונה המתחזקת על ידי נס פורים, השופך אור על הנסים הנסתרים המלווים את ימות העולם ברצף בלתי פוסק. גילוי זה הינו יסוד איתן לשמחת פורים.
