“ויאמר ה’ אדוני אברהם הקרה נא לפני היום”
הסבא מנובהרדוק זצ”ל הקשה בספר “מדרגות האדם” כמה קושיות בעניין התנהגותו ודבריו של אליעזר עבד אברהם.
א. מדוע היה צריך להתפלל לה’ שיצליח דרכו, וכי לא יכול לסמוך על אברהם שבוודאי התפלל להצלחתו ?
ב. מדוע נתן לרבקה את הנזמים בטרם ידע מי היא?
ג. מדוע אמר “לא אוכל עד אשר דברתי דברי”?
ד. מפני מה השתדל לבל תשב הנערה בביתה ימים או עשור?
ה. האם כל ההתנהגויות התמוהות האלו אכן היו נחוצות להצלחת שליחותו?
מבאר הסבא זצ”ל, שכל הדברים הנזכרים נועדו לשמש אמצעי לחימה במלחמתו הפנימית של אליעזר נגד הנגיעה שלו. ידועים דברי חז”ל “אולי לא תאבה האישה ללכת אחרי, כי רצה להשיא את בתו ליצחק. היתה לו אם כן נגיעה גדולה עד כדי כך שלא תמצא ליצחק אישה, כדי שיישא יצחק את בתו. וכיוון שהרגיש אליעזר שהנגיעה מפעמת בקרבו, ידע כי לא יוכל להתנהג בדרך הישרות. הנגיעה תובעת להתעצל בהשתדלות, או לכל הפחות להרבות באמצעים אשר על ידם יתקרב העניין אל צד הנגיעה עוד יותר. כיוון שכך, יצא אליעזר להילחם כגיבור בנגיעתו, והשתדל להטות מידותיו לצד הנגדי. כמו שנאמר ברמב”ם “שמתחילה צריך האדם להרחיק את עצמו בקצה השני ממידותיו. וינהג בו זמן רב עד שיחזור לדרך הבינונית”.
והמשל לזה, יישור הברזל המעוקם שמתחילה צריכים להטותו לגמרי לצד השני, ואחר כך אפשר ליישרו. לכן השתדל אליעזר בחריצות רבה, בעורמה ובכל דבר המועיל לפעול באופן ששליחותו תצא אל הפועל באופן המושלם.
בתחילה נשא תפילה לסייעתא דשמיא שתינתן לו, לבל יילכד במצודת הנגיעה, שתכשיל את שליחותו. כאשר ראה ברבקה את הסימנים, שאכן היא האישה, מיד נתן לה את הנזמים. אע”פ שעדיין עלול היה להיווכח שאינה ממשפחת אברהם- ואז היה עליו לשלם לאברהם נזמים אחרים תחת אלו שהפסיד לו – בכל זאת משום שעל צד הספק שאכן לא טעה וכדי להשפיע עליה שתסכים להינשא ליצחק – מוכרח היה לתת לה את הנזמים, היה לו הדבר כדאי. מאחר שחשד אליעזר שמא נגיעתו גורמת לו שימנע לתת לה הנזמים מספק, מיד הזדרז לתת לה אותם כדי להגיע על ידי זה אל הקצה השני של הנגיעה. ומה שלא רצה לאכול קודם שדיבר דברו, היה גם כן מטעם זה, שלא להניח לנגיעה לפתוח פתח שיתעצל בדבר. וכאשר ביקשו ממנו “תשב הנערה אתנו ימים או עשור” שוב חשד את עצמו שמא יתרצה להם מחמת הנגיעה, ולכן התנגד לכך בכל מאודו. ובכך עשה שוב ההיפך מנגיעתו כדי שחלילה לא ייגרם שוב עיכוב מחמת נגיעתו.
על זה חז”ל אמרו “יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים”, משום שכל התורה לא ניתנה אלא לתקן מידות האדם. לכן, כאשר כל שיחתן של עבדי אבות היא פרק בתורת תיקון המידות, ומכל פעולה ומכל דיבור שלהם נוכל ללמוד איך להעביר על המידות, מובן מדוע האריכה התורה כל כך, כדי לגלות פרט ופרט על מנת ללמדנו איך לנהוג. וזו מטרת התורה כולה.
