פרשת דברים - דבר הרב
למה גלות?
פרשת דברים חלה תמיד לפני תשעה באב. ויוצא אם כך שהיא מסמלת את זמן הגלות והציפייה לגאולה (כל זמן שמשיח טרם מגיע ומתגלה כמובן). וצריכים להבין מהי הגלות הזו? הרי לא ניתן לומר שהגלות היא רק חסרון הישיבה השלימה בארצנו או\ו בניית בית המקדש. שהרי התורה היא פנימית ועמוקה מכך והדברים הנזכרים מהווים רק את הסימן לעניינים הפנימיים המרמזים על גלות ונתק תקשורתי כביכול במידה מסויימת – בין הקב”ה לעם ישראל.
אחד ההסברים היפים שתורת החסידות מספקת להבנת זמן הגלות הוא משל מרב ותלמיד. שהרב מסור הרי ללמד את תלמידו והתלמיד האמיתי מקבל בשקיקה מהרב, וכך ישנה הרמוניה אמיתית ונכונה של נתינה וקבלה. אלא ש”יותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק” (עפ”י פסחים קיב:) – ולכן כשמתנוצצת אצל הרב הברקה וחוכמה חדשה הרב מעדיף להתפנות להבנת הידיעה העמוקה והארה החשובה כדי שיוכל להעבירה אחר כך בשלימות לתלמידו, וטוב לו הדבר יותר מההתקשרות העכשווית עם התלמיד בדרגה הנמוכה יותר. ונמצא שבזמן שהרב “עזב” את התקשרותו עם התלמיד והתלמיד נשאר קצת בודד. בעצם הרב עומל עבורו יותר. ועל דרך זה בהורים שמשאירים את ילדיהם בגן ועומלים כדי לפרנסם, או בהורה שעסוק בהכנת מאכלים בריאים לילדיו על אף שבינתיים מספרים שהם רעבים (וודאי מעדיפים לחטוף איזה חטיף) – כדי שיוכלו לאכול אוכל טוב ובריא אחר כך.
נמצא עפ”י משל זה שהגלות בפנימיותה אינה (בעיקר) עונש וכפרה על העוונות שעשו בנ”י (אף כי וודאי יש בה גם מזה כנודע) אלא דווקא בעיקר הכנה להתקשרות עצמית גדולה יותר בהשפעת הרב. כי כשהקב”ה מתעלה לקבל אור נעלה יותר למטה כנ”י בודה ובגלותץ. (הקב”ה הוא שם המרמז על השפעה – כאשר על פי הסוד שם זה מקבל מאבא ואמא שהם ביטוי נעלה יותר בהמשכה האלוקית מהאין סוף, אך השם הוא אין סופי ולא מוגבל בשום התעלות כלשהיא ח”ו.). שאם הייתה הגלות רק כפרה ועונש על עוונות אזי ככל שהזמן היה חולף הייתה יורדת עוצמת הגלות. בעוד שכשמדובר על המשכה גדולה יותר מלמעלה אזי אדרבא, ככל שההתעלות של הרב יותר גדולה כך הוא קרוב יותר למועד שבו ישפיע גאולה והסברה על תלמידיו.
זוהי הסיבה שהזמן שאנו נמצאים בו כעת הוא שיא החושך, וכמו שהגמרא בסוף מסכת סוטה מבארת עד כמה יגיע החושך שבו נדע שההמשכה של האור הגדול תתקרב. ומביאה שם פרטים רבים שלא היו בדורות הקודמים. (כמו שהחוצפה תהיה גדולה, והמלכות תיהפך למינות, ועוד עיי”ש). ונמצא שאנחנו קרובים לגאולה יותר מאי פעם, ואם כך למי שמבין את העניין הציפייה שלנו והכמיהה שלנו, לגאולה ולבניין בית מקדשנו צריכה להיות בכפלי כפליים – כי כשמבינים שהחושך הוא סיבה לקירוב ההתגלות ממילא במקום להתייאש יש להוסיף אומץ וכח בכפלי כפליים ולעמול בהבאת הגאולה.
ועל ידי תשובה אמיתית, שהיא צמאון לקב”ה (הרב במשל) ועל ידי לימוד תורה והידיעה של מה שקורה כאן (ויש הרבה חומר למוד ולהבין מה בכלל עושים ולאן הולכים) שבזה מבינים מה עיקר ומה טפל – ומה חשוב ומה לא כל כך – על ידי זה מזרזים ומקרבים את הגאולה האמיתית והשלימה ואת בנין בית המקדש יבנה בב”א ונזכה לראות בחזון האמיתי בשוב השם שכינתו לציון תיכף ומיד ממש.
