מהשכר שקיבל פנחס אנו מבינים את גודל מעשהו. וכפי שביאר רש”י בסוף פרשת בלק (כה, ז) על הפסוק, וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו.
ראה מעשה ונזכר הלכה. אמר לו למשה, מקובלני ממך הבועל ארמית קנאין פוגעין בו. אמר לו, קורא האגרת יהיה השליח, מיד ויקח רמח בידו וגו’.”
פינחס התעורר לקנא לשמו יתברך, ורק במצב כזה מותר להרוג בועל ארמית. אך אם הורגו מפני פניות אישיות וכדומה, אין היתר להורגו, ולכן אמר פנחס למשה, כדאי שמשה עצמו יעשה זאת, שהוא בודאי מתכוון אך ורק לשם מצוה. אמר לו משה, שכיון שהוא התעורר לכך במקום שאחרים לא שמו לב, עדיף שהוא יעשה זאת, כי מוכיח הדבר שקנאת ה’ היא שמדריכה אותו. זה שמדגיש הפסוק פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, דהיינו, היותו בן אלעזר ונכד אהרן הכהן גרמו לו שיקנא לשם ה’. ולכן הוא ראוי למעשה זה יותר מאחרים שלא נזכרו בהלכה זו.
הרמב”ם ניסח (הלכות סנהדרין, פרק יח, הלכה ו.) את דין “קנאים פוגעים בו”. מתיאורו עולה שהימנעותו המודעת של בית הדין מלקיים הליך משפטי גוררת את הפקרת אותם עבריינים לידי הקנאים: “אין בית דין נזקקין להן, אלא הקנאים פוגעין בהן, וכל שהורגן זכה”.
הסבר זה של דין “קנאים פוגעים בו” כנובע מקיומו של היגיון הלכתי, לאי-החלת ההליך המשפטי עולה בקנה אחד עם לשון המשנה, אך הוא מסמן גם צמצום משמעותי של רמת מחויבותה של ההלכה לפיקוח על הסדר החברתי ותיקון העולם.
הגונב את הקסוה, והמקלל בקוסם, והבועל ארמית – קנאים פוגעים בו. כהן ששמש בטומאה – אין אחיו הכהנים מביאין אותו לבית דין, אלא פרחי כהונה מוציאין אותו חוץ לעזרה, ומפציעין את מוחו בגזירין (משנה, סנהדרין ט, ו).
המשנה מתארת שלושה מצבים בהם העבריין אינו נתון לשפיטת בית הדין לכאורה זה נשמע מצויין לא דנים את העבריין, אך להישפט על ידי בית דין היא זכות, אומנם דנים אותך וזה לא נעים, אך ישנם מצבים רבים בהם החשוד מזוכה בדין.
מצב בו בית הדין נמנע מלשפוט את החשוד או העבריין ומשאיר את המלאכה לקנאים שיעשו בו כרצונם, הינו מצב היכול להיגרר לאנרכיה, ובכל זאת המשנה מתארת שלושה מצבים בהם ניתנת הרשות לקנאים לפגוע באותו האדם. שלוש העבֵרות – גנבת כלי שרת מבית המקדש, שימוש במקדש בטומאה וקללת השם באמצעות קסם. עבירות אלה, אינן רק הפרה של המותר והאסור על פי ההלכה, אלא יש בהן חילול קדושת המקדש ופגיעה בהקב”ה עצמו.
זה המקום לשבח ולפאר את נערי חב”ד שבתקופה האחרונה עוברים עלבונות על ידי קבוצת אנשים קטנה ואכזרית. שכל מטרתם להפוך את ארץ ישראל מקודש לחול. ומולם ניצבים בגאון חיילי השם האמתיים שלמרות ועל אף העלבונות הם עומדים ומתעקשים להניח תפילין לעם ישראל הקדוש בארץ ובגולה ישר כוח גדול.
איחולי בריאות איתנה ושבת שלום.
