“וילונו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר”
בני ישראל יוצאים ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה. עבדים יוצאים לחירות שלא כדרך הטבע, וההנהגה הפלאית שהחלה במצרים על ידי אותות ומופתים ועשר מכות ממשיכה ללוותם ביציאתם במסעם הגדול לארץ ישראל, כשמצרים רודפים אחריהם: “ויולך ה’ את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבָּקעו המים” (שמות יד, כא); “ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים” (טו, יט); “ויושע ה’ ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים” (יד, ל).
שורת נסים ונפלאות גלויים ונסתרים עושה ה’ לישראל בהנהגת משה רבנו: נס בקיעת ים סוף, המתקת המים במרה, ירידת לחם מן השמים – שפע של נסים. ולכאורה, תחת הכרת הטוב, “וילונו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר” (טז, ב).
כל אימת שבני ישראל ניצבים בפני קושי, הם מתלוננים ואף רבים עם משה. היציאה מעבדות לחירות רצופת משברים של התפתחות והתבגרות, ומשה נאלץ לשאת את משא העם. בצימאונו למים מתלונן העם – “וירב העם עם משה ויאמרו תנה לנו מים ונשתה… למה זה העליתָנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא” משה רבנו, המנהיג הדגול, מאבד את סבלנותו: “ויצעק משה אל ה’ לאמר מה אעשה לעם הזה, עוד מעט וסקלֻני” (שמות יז, א-ד). לכאורה זו תגובה אנושית מאוד.
רש”י, תמה על פשר הלשון המיותר ואומר: “עבור לפני העם” וראה אם יסקלוך. למה הוצאת לעז על בניי?! משה רבינו ננזף על אשר הוציא לעז על בני ישראל.
על פי החוק היום, אילו ביקש אז מי מבני ישראל לתבוע את עלבונו, היה נדרש לרשות מאת היועץ המשפטי לממשלה, דומני, כי רשות זו לא הייתה נתונה. סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע, התשכ”ה 1965 שעניינו לשון הרע על ציבור, קובע: “לשון הרע על חבר בני אדם או על ציבור כלשהו שאינם תאגיד, דינה כדין לשון הרע על תאגיד, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה, ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה, אלא על-ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו”.
הממשלה אכן אינה מחויבת לפעול על פי הנחיית יועציה השונים, בכל פעם שהם ממליצים על מדיניות כזו או אחרת. כך, למשל, מדיניות הביטחון יכולה לסטות מהמלצות היועץ לביטחון לאומי, והמדיניות הכלכלית אינה חייבת להתקיים בהתאם לעמדות נגיד בנק ישראל. אפילו כאשר היועץ המשפטי לממשלה ממליץ שלא לנקוט בצעד מסוים משום שהוא מעורר קשיים משפטיים או משום שהוא מעלה לחשש לפגיעה באינטרס הציבורי, הממשלה יכולה לבחור שלא לפעול לפי ההמלצה (ולקחת על עצמה את הסיכונים הכרוכים בפעולה שבניגוד לעצה שקיבלה).
השאלה הגדולה היא האם יועץ משפטי צריך להיות מינוי של השר או של ראש הממשלה כמשרת אימון ולהזהיר אותו ממהלכים לא חוקיים, או שמא יועץ משפטי צריך להיות משרה ממשלתית שאינה קשורה לשר או ראש הממשלה והוא יכול להתנגד למהלכים שעושה הממשלה ואף לעמוד נגד ההחלטה ולסרב לייצג עמדה של השר אם היא לא מתיישבת עם דעתה של היועצת הממשלתית. שאלה?! איחולי שבת שלום ובריאות איתנה