מצוות הברית ביום השמיני, לא לפני כן ולא אחרי כן, שנאמר “וביום השמיני ימול בשר עורלתו”. וכל כך חשוב לקיים את הברית ביום השמיני, שגם כאשר היום השמיני חל בשבת, השבת נדחית ומבצעים את הברית ביום השבת. אמנם את כל צורכי המילה מכינים לפני שבת, אבל את המילה עצמה עושים בשבת. ואם קיום ברית המילה ביום שמיני דוחה שבת, קל וחומר שאין לאחר את הברית מטעמים אחרים , כגון כדי לאפשר לקרובי משפחה להגיע. יותר מזה, אפילו אם האב לא נמצא בארץ , יש לקיים את הברית ביום השמיני בלעדיו. בנוגע ליום השמיני , מבאר המהר”ל מפראג ( תפארת ישראל פרק ב) , שאופיו של החומר שאין בו שלימות, והוא מוגבל ובעל חסרונות. וכדי שנוכל לחיות ברמה רוחנית המתאימה למדרגת נשמתנו – עלינו לתקנו, ולשם כך נועדה הברית. וזמנה דווקא ביום השמיני , משום שעולם הטבע מאופיין על ידי המספר שבע, שכן העולם נברא בשבעה ימים. ולאחר מכן, ביום השמיני, אנו מתרוממים אל מדרגה גבוהה מן הטבע, ויכולים לרומם את הגוף אל תפקידו המקודש. יש שלוש אופציות שבהן הברית מילה נדחית ולא עושים אותה בשבת. א . אם התינוק נולד ביום שישי לפני צאת הכוכבים, או אם נולד בשבת אחרי השקיעה, אסור למול אותו בשבת, כיוון שבשבת מלים רק מילת ודאי. וכיוון שזהו זמן של בין השמשות , מילתו היא בגדר ספק. ב. אם הברית דחויה אז דוחים אותה ליום ראשון. ג. כשנולד בניתוח קיסרי. להלכה, מחלת התינוק היא הסיבה העיקרית לדחיית הברית מהיום השמיני. ובעניין הזה נזהרים מאוד, ואם יש צל של חשש לפיקוח נפש, היינו שהברית תגרום למיתתו של התינוק, יש לדחות את קיום הברית עד להבראתו השלימה של התינוק. ובשום פנים אין לנסות להתחכם ולהחמיר בעניין הזה, ולמול תינוק שיש בו חשש חולי, מפני שסכנת נפשות דוחה את הכול, שאפשר למול את התינוק לאחר זמן , אבל אי אפשר להחזיר נפש אחת מישראל לעולם. (שו”ע יו”ד רסג, א ) . במקרה שדחו את המילה מחמת סכנה, ממתינים עד שהתינוק יבריא לגמרי. אם היה חולה בכל גופו- צריכים להמתין מהבראתו שבעה ימים שלמים לאחר מכן מלים אותו. ואם היה חולה באבר אחד בלבד, לאחר שיבריא לגמרי מלים אותו מיד. במילה שנדחתה, אם יצא שהיום הראשון שניתן למול אותו הוא שבת או יום-טוב, ידחו את מילתו ליום ראשון או ליום שאחר היום-טוב. כי רק מילה בזמנה , ביום השמיני, דוחה את השבת או החג, אבל מילה שנדחתה, אינה דוחה שבת (שו”ע יו”ד רסו, ב ). יש אומרים שאם היה התינוק חולה ומילתו נדחתה עד ליום חמישי או שישי, אין למולו ביום חמישי או שישי , שמא אחר המילה יצטרכו לטפל בו ולחלל עליו את השבת, שכידוע שלושת הימים הראשונים מסוכנים יותר, וכיוון שממילא כבר אין מלין אותו ביום השמיני, אין לגרום במילתו לחשש חילול שבת . וכך נהגו רבים מיוצאי ספרד . ויש אומרים שהסכנה שבשלושת הימים הראשונים אינה משמעותית , ואין חשש שיצטרכו לחלל עבורו שבת בעקבות מילתו ביום חמישי או שישי, וכיוון שיש מצוה להזדרז בביצוע הברית , יש לקיימה אפילו ביום חמישי או שישי. וכך המנהג הרווח אצל יוצאי אשכנז ותימן וחלק מיוצאי ספרד.
