מספרת הגמרא (ברכות סא:) שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה, בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה.
אמר לו: עקיבא, אין אתה מפחד מפני המלכות? אמר לו: אמשול לך משל, למה הדבר דומה – לשועל שהיה מהלך ליד נהר, וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאים עלינו בני אדם.
אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותיי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פיקח שבחיות? לא פיקח אתה, אלא טיפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתייראים, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה!
והנמשל: אף אנחנו, עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה, שכתוב עליה (דברים ל’, כ’): “כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ” אנו מתייראים, אם אנו הולכים ומתבטלים ממנה – על אחת כמה וכמה שעלינו לפחד.
ממשיכה הגמרא ומספרת: לא היו ימים מועטים עד שתפסו את רבי עקיבא שהקהיל קהילות ברבים וחבשוהו בבית האסורים, ותפסו גם את פפוס בן יהודה ושמו אותו ביחד עם רבי עקיבא.
שאל רבי עקביא את פפוס: מי הביאך לכאן? אמר לו: אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה, אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים.
נשאלת השאלה: על איזה דברים בטלים נתפס פפוס בן יהודה לעומת לימוד התורה? ומתרצים בשם הגאון מוילנא שמסופר במסכת תענית (יח:) על לוליינוס ופפוס שהיו שני אחים, וצדיקים גמורים היו, פעם אחת נמצאה בת המלך הרוגה, ואמרו הגויים שהיהודים הרגו אותה, ולכן רצה המלך להרוג את כל היהודים, ועמדו לוליינוס ופפוס ופדו את ישראל, ואמרו: אנו הרגנוה, והרג המלך רק אותם והשאיר את כל ישראל חיים!
והנה לפני שהוציאם להורג, הניחו אותם בבית האסורים, ושם פגש פפוס את רבי עקיבא ואמר לו: “אשריך שנתפסת על דברי תורה, ואוי לי שנתפסתי על דברים בטלים”.
ועל זה אמר רב יוסף (מגילה טז:) – גדול מעלת לימוד התורה יותר מהצלת נפשות.
והטעם לכך כתב ה”שפתי חכמים” (ד”ה גדול – הראשון): מפני שהצלת נפשות הוא רק לגוף, ותלמוד תורה היא הצלת הגוף עם הנפש, כמבואר בסוטה (כא.).
אך הט”ז (יורה דעה, סימן רנ”א, סק”ו) כתב: שוודאי מבטלים תורה לצורך הצלת נפשות שאין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש, וכוונת הגמרא כאן: שמי שזוכה לעסוק בתורה ולא בא לידו עניין הצלת נפשות, זכותו גדולה ממי שבא לידו עניין הצלת נפשות והיה צריך לבטל עבור זה מתלמוד תורה.
וזה כוונת הגאון מוילנא: שאף שפפוס הציל נפשות מישראל, מכל מקום שכרו של רבי עקיבא גדול יותר, עד כדי כך שפפוס נחשב לידו כמי שהתעסק בדברים בטלים!!