ארבע אמות של הלכה שיעור 26 הרב יהודה לייב נחמנסון
שיעורו השבועי של הרב יהודה לייב נחמנסון באתר הללויה . האם תמיד צריך לבקש סליחה?מתי להתעקש? מהם הגבולות בלא לפגוע באחר . כל זאת ועוד רק באתר הללויה
שלום וברכה לכל הצופים הנכבדים והיקרים והמכובדים של האתר החשוב והנכבד – הללויה!
אנחנו היום בשיעור הלכה ורוצים ללמוד על דבר חשוב ונחוץ מאוד. התורה דורשת מאדם שפגע לבקש סליחה אנחנו יודעים שהתורה דורשת להיות מתנהג לפנים משורת הדין? האם באמת אין ל”לפנים משורת הדין גבול”? האם אין קווים אדומים? האם האדם צריך להיות כאסקופה הנדרסת לכל הרשעים? האם התורה לא מעודדת ב”לפנים משורת הדין? את הרשעים לעשות מה שהם רוצים ואחר כך גם כן יסלחו להם ויבליגו להם? אז בואו נשמע מעשה.
אדם שעבד בבית חרושת לזכוכית. בית חרושת לזכוכית קיבל הזמנה לדלת לחנות, דלת עבה וגדולה. הדלת הייתה שווה 2000 ₪. הוא לוקח אותה ומרים אותה ורוצה להעמיס אותה על המכונית, אך הוא לא נזהר כמו שצריך והדלת נופלת לו מהידיים ומתנפצת עומד לידו שמעון שגם הוא עובד באותו מפעל. ראובן ששבת מבקש משמעון “אנא עזור לי לאסוף את הזכוכיות כדי שלא יפגעו מכוניות”. בנוסף לכל הצרות מגיע בעל הבית, רואה את שניהם אוספים זכוכיות. הוא מיד מבין מה שקרה ואומר לשניהם: “זה לא יעבור לכם בשתיקה. אתם עשיתם נזק לבית החרושת, זה לא יעבור לכם בשתיקה”. שמעון התגבר על היצר הרע שבאלו להגיד “זה לא אני” ושתק. בסוף החודש יורד מהמשכורת של ראובן 1500 ₪ ומהמשכורת של שמעון 500 ₪. מדוע? משום שכנראה שמעון היה פועל יותר וותיק אז לא הענישו אותו בכל חומרת הדין. היינו מצפים מראובן שייגש לשמעון ישמע ממנו כמה לקחו ממנו, יוציא 500 ₪ וייתן לשמעון כי הרי הוא יודע ששמעון לא שבר את הדלת. אך ראובן ברוב חוצפתו, ותתפלאו לשמוע שיש אנשים כאלו בעולם, ניגש למזכירות וביקש להבין מדוע הורידו לו 1500 ₪, הסבירו לו שהוא עשה נזק למפעל בדלת של 2000 ₪. אז הוא ממשיך ושואל, למה לי הורידו 1500 ולשמעון שגם היה בעסק הורידו רק 500, אני רוצה שיורידו לי 1000 ₪ ולשמעון 1000 ₪ . המזכירות אמרה שהיא תברר את זה אצל מנהל המפעל. ובנתיים שמעון שומע שכנראה הולכים להוריד לו 1000 בגלל התרעומת שאמר ראובן ובנתיים שמעון שתק, הוא לא סיפר שהוא לא עשה שום דבר. שמעון בא לשאול שאלה כזו: ה”האם אני צריך לומר לבוס שלא עשיתי כלום, ומילה שלי אצל הבוס היא מילת אמון, הוא יאמין והוא גם יקלוט מה שראובן עשה ושניסה לעבוד עליו ומעיף את ראובן מהמפעל. ראובן הוא בעל משפחה לילדים, עד שהוא מצא פה עבודה הוא היה הרבה זמן באבטלה ואין אוכל בבית. האם מותר לי להגיד ולהציל את עצמי ולא לשלם את האלף ₪ או אפילו את ה-500 ₪ אבל ראובן יעוף מהמפעל?”
כאן אנחנו עומדים מול דילמה שהרבה פעמים עומדים בפניה, לפעמים אדם מנוול עשה מעשה נבלה ומצד שני יש לו אישה וילדים ושם טובים ואנחנו לא רוצים לקלקל לו את השם. האם התורה מתייחסת לזה? בשולחן ערוך סימן תר”ו שזה סימן שמתעסק בבקשת סליחה לפני יום הכיפורים כתוב במפורש שאם אדם מוציא עליך שם רע אז אתה לא צריך למחול לו. ואם אתה רוצה לנהוג במידת חסידות אז תמחל לו אבל אם הבן אדם עלול לעשות לך נזק בשם רע הזה ואתה תמחל לו ולא תאמר משהו הפוך אז אתה עלול להסתכן לא רק שאתה לא חייב למחול לו אלא אפילו מידת חסידות אין בזה. במילים אחרות אנחנו חוזרים למה שכותב המדרש “כל המרחם על האכזרים סופו שמתאכזר על הרחמנים” אני אומר את זה הרבה פעמים בשיעורים: יש לנו כוחות נפש מסויימים, את הכוחות האלו אנחנו צריכים להשקיע בתורה האלוקים ומצוותיו אבל אם אנחנו נתחיל להוציא כוחות על דברים שהם מעבר למה שציווה האלוקים ולמעבר לפנים משורת הדין יבוא זמן והנפש שלנו חלילה תחלש מרוב טובות שעשינו וכשנבוא לידי מצב שנצטרך לעשות משהו אמיתי כבר לא יהיה כוח לעשות אותו וזה התורה לא רוצה שיקרה בשום אופן.
התורה רוצה ממך ש”אל תהיה צדיק הרבה” כמו שאמר שלמה, יש גבול למה שאתה צריך לקחת על עצמך, אם אתה רוצה לעשות לפנים משורת הדין משום שזה כתוב בתורה אז תעשה את זה אבל אם לא כתוב בתורה תחשבו למה אתה צריך לעשות את זה? כי לפעמים האדם עושה חסדים, ואנחנו רואים את זה כל יום, עושה חסדים על אנשים מבחוץ ועוזר לכל זקנה להרים שקיות אבל לאשתו לא עוזר. הוא מרחם על אנשים מחוץ לבית אבל לבני הבית הוא מתאכזר. למה? כי מידת הרחמים שלנו כבני אדם גם היא מוגבלת ואנחנו צריכים לדעת איפה לשים את האצבע במקום ובזמן הנכון. כלומר יש מקום לשקול האם בכל מקום אנחנו צריכים לוותר או לא?
אני לא מטיף למידת הדין אלא לא להיות כאסקופא הנדרסת שלפי התורה זה דבר חמור ביותר, להיות אסקופא ליניקת החיצוניים , לקליפות, לרשעים וכן הלאה, צריך לדעת את הסוף, כבר דוד המלך כבר אמר “עם עיקש תתפתל” יש לפעמים מצבים שאנחנו צריכים לקיים בעצמינו “על מלך כסיל ואיוולתו כן תשווה לו” אנחנו צריכים לדעת להעמיד את הדברים נכון ולא תמיד אנחנו יודעים להחליט לבד ולכן אני מעורר את תשומת הלב שיש לדעת מתי יש לנו לשאול ולברר בנושא הזה.
“עושה שלום במרומיו יעשה שלום עלינו” והכל במידת החסד ובמידת הרחמים כפי הדין וכפי התורה על כל עמו ישראל ואמרו אמן.
