פרשת אחרי מות קדושים - דבר הרב
בקשר לפרשיות שלפנינו מוצאים אנו שהן עוסקות כולן בענייני קדושה. החל מקדושת יום הכיפורים הגדול והנורא וכלה בקדושות פרטיות יותר המובאות בסופן.
התורה מבקשת שנתקדש. קדוש – פירושו מובדל ושונה. לא בערך לדבר שממנו הוא מופרש. ועד שבחסידות מפרשים : מהיכן הכח ל”קדושים תהיו”? דווקא מ”כי קדוש אני השם אלקיכם”! אתם הרי קשורים אליי כי ייחדתי שמי להיות נקרא האלוקים שלכם. שהרי בגדרי השכל, מה לנו ולאין סוף? איזה יחס או ערך או שווי נוכל לדמיין לעצמנו או להדמות אליו חלילה. ועדיין השם יתברך ברוב טובו וחסדו הגדול. בחר בנו לעם. וזה פלא… אלא שדווקא משום כך מחוייבים אנו להתקדש ולהשתנות. וזו אכן עבודה….
עבודה מוגדרת כדבר שהוא היפך טבעו ורצונותיו של האדם. כי כשהאדם חפץ בעשייה מסויימת הוא אולי מתאמץ בעשייה זו. אך כיוון שאין זה נגד רצונו וטבעו אינה נחשבת עשייה זו עבודה עדיין. אמנם כשאדם עובד בעבודתו האמיתית, הוא נעשה שונה וכמין בריה אחרת. כי מידה כנגד מידה. אדם מקדש את עצמו (עושה עבודה ושינוי אמיתי כלפי בוראו) מעט מלמטה. מקדשים אותו הרבה מלמעלה. (מרובה מדה טובה ממדת פורענות).
אומנם מאידך ברא השם עולם מלשון היעלם. ותפקידו לגרום לכך שהעבודה תהיה מאתגרת ואמיתית יותר ויותר. ואדרבא ככל שאדם מתקדש, כך העולם מוצא עבורו סיבות גדולות יותר לצאת מעולם הקדושה. וכמאמר חזל “כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו”. והיצר הרי אומן במלאכתו. ויודע להשתמש היטב בכלים הגאולתיים שברא השם (כמו אינטרנט וטלפון חכם ומטוסים ורכבים ודומיהם שודאי ישמשו אותנו היטב בגאולה הקריבה) כדי למצוץ את מוחו ורגשותיו של האדם עד תום. וכך מכלה הוא את כוחו הרצוני וכוחו הפיזי עד כי מרגיש שאין בו עוד כח לעמוד איתן אל מול איתנים אלו. וכמאמר רזל “היום אומר לו עשה כך מחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו לך עבוד עבודה זרה והולך ועובד”. ועבודה זרה הינה כל מה שזר ליהודי ולא מתאים לאורח חייו של אדם יהודי.
ובכלל התקשורת, נמצאים אומות העולם והפוליטיקה עצמה שבדברי מתק מבקשים ממך : יהודי. אל תהיה שונה! נהיה כולנו כפר גלובלי אחד. וכמאמר השועל לדגים ” רצונכם שנדור יחדיו כדרך שדרו אבותי עם אבותיכם” שהרי זה לא ייתכן. (כי מלבד הפשט שחיותנו רק במי התורה) הרי גם לכשיגור זאב עם כבש (במהרה בימינו אמן) עדיין יהיה ניכר הזאב והכבש. ויהודי צריך לזכור שהוא יהודי. ולדעת שתפקידו להיות נבדל. זו חובתו עוד לפני שזו זכותו. שהרי הורה לא יכול להתנהג כמו ילד. ושר לא יכול להתנהג כפקיד שחסר אחריות ממנו יחסית ולא ישנה הרי הנמר חברבורותיו גם כשיאלפוהו. וכאן ישנה בחירה גדולה. האם להיכנע לזרם. ולמתווה העולמי. או להיכנע להשם ולהיות יהודי איתן ש ביהדותו. אלא שכאמור העולם מפעיל את כוחותיו האימתניים והעוצמתיים כדי להסיק כביכול שאין ברירה….
אך אין ייאוש בעולם כלל. כי גם העולם הוא הלא יציר כפיו של הקב”ה. ויש בו את הקוד והידיעה הברורה שכשיהודי הולך ישר. ונשמר מרע ועושה טוב על פי חוקי השולחן ערוך אין הוא יכול להעלים ממנו דבר. ועל כן חברים אהובים הכל תלוי בשכבכם ובקומכם לעבודת השם. וכשנמצאים ביחד בעבודת האמת הנה כפליים לתושיה. וזוכים להיות מחוברים לאמת. בלי דמיונות וללא בלבולים. בצורה חדה ובדיעה איתנה לעבר הגאולה האמיתית והשלמה. שבת שלום.
