פרשת מצורע – שבת הגדול

השם “שבת הגדול” מופיע כבר בספרים מבית מדרשו של רש”י, כגון בספר האורה, בסידור רש”י, ובמחזור ויטרי. בספרים אלו מהמאה ה-12 מוזכרת התמיהה מדוע נהגו לקרוא לשבת זו “שבת הגדול”, שהרי אין שבת זו גדולה מיתר שבתות השנה. גם בדברי התוספות במסכת שבת (פז:) נזכר הכינוי , ושם כבר ברור ש”שבת הגדול” הוא כינוי שגור שהכינוי בן לפחות 900 שנה .
טעמים רבים ניתנו לכך שהשבת לפני פסח נקראת שבת הגדול:
א . בטור (אורח חיים, סימן ת”ל) כתוב שהסיבה לשם זה היא בגלל ה’נס הגדול’ שארע בשבת זו. מקורו הוא בגמרא במסכת שבת בה כתוב שיציאת מצרים היתה ביום חמישי, ואם כן באותה שנה י’ בניסן היה בשבת, ובאותו יום לקחו את השה לקרבן פסח, כמו שנאמר “בעשור לחודש הזה ולקחו איש שה לבית אבות שה לבית”, לעיני המצרים אשר השה היה אלוהיהם ולמרות זאת לא אוּנה לבני ישראל כל רע מהמצרים.
ב . ה’בית יוסף’ מסביר על פי דברי חז”ל במקום אחר שהנס הגדול היה בכך שכשבני ישראל קשרו את השה למיטותיהם שאלום המצרים למעשיהם, והם השיבו שה’ עתיד בעוד כמה ימים להרוג את כל בכורי מצרים והציל את בכורי ישראל. הלכו הבכורים אל אבותיהם ואל פרעה ודרשו מהם לשחרר את עם ישראל כדי שהם לא יפגעו, הם כמובן סרבו והבכורים פתחו במלחמה עזה נגדם מה שהוביל להרג רב במחנה מצרים, וזו כוונת הפסוק “למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו”, הבכורים הם שהכו והחלישו את הכח של מצרים.
ג . בגלל ההפטרה אותה קוראים מיד לאחר קריאת התורה, בספר מלאכי (פרק ג’). בהפטרה קוראים על הגאולה העתידית: ”הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה’ הגדול והנורא”. הציפייה לגאולה זו שעתידה להתרחש גם כן בניסן, כדברי חז”ל “בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל”, היא שנתנה לשבת את כינויה המיוחד ‘שבת הגדול’.
ד . כעין זה כתב במטה משה בשם רבו, המהרש”ל שהשבת נקראת על שם ההפטרה שנקראת באותה שבת, שבסיומה מופיע הפסוק “הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא… לפני בא יום ה’ הגדול והנורא”, אף על פי ששבתות שנקראות על שם הפטרות נקראות לרוב על שם התחלת ההפטרה.
ה . בספר “שבולי הלקט” (סימן רה) מובא שהרב מאריך לדרוש בשבת זו, ודומה לאנשים כיום ארוך וגדול, כשם שנקרא יום כיפור “צומא רבא” (הצום הגדול).
ו . האבודרהם הסביר כי בשבת זו קיבלו ישראל את המצווה הראשונה שלהם, ונהיו כקטן הנכנס לגיל בר מצווה ונקרא “גדול”.
ז . ר’ שלמה קלוגר טען כי שבת זו נקראת כך כדי להדגיש את מעלתה של השבת על פני יום טוב של פסח הקרוב, הנקרא שבת, על פי פרשנות חז”ל לפסוק “ממחרת השבת”.
ח . היו שטענו כי השבת נקראת כך על שום שה’גדול’ (הרב) דורש בבית הכנסת בהלכות החג.
ט . מפני שבי’ בניסן עברו ישראל את הירדן ונכנסו לארץ ובכך נשלמה יציאת מצרים ודברי ההבטחה של ה’ בלשונות הגאולה. ככתוב: “וְהָעָם עָלוּ מִן-הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן … וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן-הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל. וַיֹּאמֶר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר אֶת-אֲבוֹתָם לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה. וְהוֹדַעְתֶּם אֶת-בְּנֵיכֶם לֵאמֹר בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. אֲשֶׁר-הוֹבִישׁ ה’ אֱלֹהֵיכֶם אֶת-מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵיכֶם עַד-עָבְרְכֶם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה ה’ אֱלֹהֵיכֶם לְיַם-סוּף אֲשֶׁר-הוֹבִישׁ מִפָּנֵינוּ עַד-עָבְרֵנוּ. לְמַעַן דַּעַת כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת-יַד ה’ כִּי חֲזָקָה הִיא לְמַעַן יְרָאתֶם אֶת-ה’ אֱלֹהֵיכֶם כָּל-הַיָּמִים”.
י . יש שגרסו שכל שבת לפני חג נקראה “שבת הגדול”, דהיינו שבת שלפני חג גדול. כך, בסידור עתיק לפי מנהג קורפו נמצא “סדר לשבת הגדול של שבועות”.
יא . החתם סופר (על השו”ע) מביא טעם שביום זה משכו ישראל ידיהם מחטא עבודה זרה, ושחטא עבודה זרה נקרא “גדול” כמבואר במסכת ערכין (טו:). הטעמים שבהם “הגדול” אינו מתייחס לשבת, אלא למושא אחר, כגון הרב הדרשן, פותרים גם קושי לשוני שעולה מהכינוי “שבת הגדול”: המילה “שבת” לרוב משמשת בלשון נקבה, ואילו “גדול” הוא תואר לזכר. עם זאת, ישנם מקורות בהם מתוארת השבת בלשון זכר, לדוגמה: “כל שומר שבת מחללו (מלחלל אותו- את השבת)” (ישעיהו, נ”ו, ו’) .