פרשת תולדות - דבר הרב
להגיע לרחובות
התורה לא מספרת לנו פרטים רבים על יצחק אבינו. ובכל זאת, אחד העניינים שהתורה מאריכה בהם בעניינו הוא אודות בארות המים אשר חפרו עבדיו. התורה מספרת על שתי בארות שחפרו עבדי יצחק ומצאו שם מים ובאו הפלשתים ורבו עליהם. כאשר הראשון נקראה “עסק” – ע”ש שם שנתעסקו עמם. השני נקראת “שטנה” על שם המשטנה שהייתה להם ליצחק ולמלוו הקדושים. אך על השלישית לא רבו – והיא נקראת “רחובות”. ע”ש כי הרחיב השם לנו ופרינו בארץ.
בחסידות מוסבר שחפירת הבאר מרמזת על חפירה מועילה בנפש האדם (בשונה מחפירות לא נכונות) – כזו המגלה מים חיים. בכל יהודי ישנם כוחות מדהימים, שגם הוא עצמו כלל אינו מודע להם, אלא שהם מכוסים ונסתרים. ויש לחפור בשכלו ובעבודת המידות כדי שהנפש תוכל לצאת ולהתגלות. כי בעבודה וביגיעה רבה – וודאי ניתן להוציא נשמה יהודית מן המאסר והגלות אל הגילוי והגאולה, רק שדבר זה דורש עבודה.
תחילה יש להבין למי ואיך עובדים – וזו בחינת אברהם אבינו, שנקרא תחילה “אב-רם” שהיה מגלה את מה שהוא רם ונישא למטה. ולכן הוסיף לו השם את האות – ה. כי היא מורה על הגילוי וההרחבה. והיינו שאברהם – שהוריש לנו את התודעה הזו בנפשנו – מורה על בחינת הגילוי וההשפעה שבאה מלמעלה. כלומר הגילויים וההבנות שהאדם צריך לטרוח כדי למצוא בהתבוננות עמוקה על היושר והאמת והצדק והחכמה.
ואחר כך יש לקיים את מה שהובן – לחפור כדי למצוא את ההבנות הללו גם בלב. ולאהוב ולירא, ולהתפעל מהם, כי גם מי שהוא חכם ונבון מאוד בנפשו – הנה אם לא יתקע דעתו בחוזק ובאומץ, לא יוליד בנפשו יראה ואהבה אמיתיות – כי אם דמיונות שוא. (ע”פ תניא ס”פ ג). כלומר ללא חפירה שהיא גילוי מלמטה למעלה, והיינו עבודת התחתון , עבודת השטח, עבודת המידות ויגיעת המוחין עצמם בהכרת האלוקות. ולא כגילוי מלמעלה שהוא מרמז על הכרת השם כמתנה (אף שגם זה שלב חשוב ביותר ולא ניתן לדלג על הכרת הזכות והמתנה שקיבלנו ובכל זאת מצד הקיום אין לנו) אלא כקיום דבר שנתגלה זה מכבר אך עלול להיעלם ולחלוף כיוון שלא היה מנוצל כראוי. ועל ידי החפירה הנכונה מקיימים את מה שכבר התגלה קודם. ולכן יצחק קרא לבארות כשמות אשר קרא להם אביו. (כי סתמום פלישתים). כי יצחק לא גילה גילוי חדש, אלא שחיזק והנציח את הגילוי הקיים.
וזו עבודה חשובה מאין כמוה – שיש מטרה אמיתית שרוצים להגיע אליה בעבודת השם, ובתחילה מגלים את דרך האמת ומתקדמים בה – הנה בעניין זה תמיד ישנם מניעות ועיכובים (עד שזה עצמו סימן בעבודת השם).
אך האדם צריך לדעת שאברהם הוליד את יצחק, היינו שההמשך של הגילויים הנפלאים הוא – יצחק. כי הוא מה שנולד מאברהם. ועל כן על יפול לב האדם עליו כלל, ובאם קשה היה לקיים את מה שכבר גילה זה מכבר. הדרך היחידה שיש בקדושה היא פשוט – לא להתייאש ולהמשיך ולחפור. כי ייתכן ויסתמו או יערערו עליה פעמיים, אך בסוף ישנה חזקה שזו באר שנחפרה אצלך היטב. ואז ניתן לשתות ממנה מים חיים – ואין מים אלא תורה. וממילא על כל אחד לחפש היכן סתמו את בארו- כי דווקא שם צריכים לחפור. כי במקום הסתימה דווקא שם מסתתרים מים חיים אל כלי.
חפירה נעימה….
