תזריע מצורע – דבר הרב

תראו את המצורע הזה

חטא הצרעת משקף אדם שדיבר לשון הרע ועל כך באה לו הצרעת. התורה מאריכה לומר שהמצורע פרסם בגלוי לכולם, ולכן ישב בדד מחוץ למחנה, הוא התגאה כמו ארז ולכן ישפיל עצמו כאזוב ותולעת שני, הוא התענג בקלון חברו וכעת יהיה מנוגע בבשרו. בראיה ראשונית זה לא אדם שהיינו רוצים לפגוש ביום יום.

מאידך גיסא, כתוב שמשיח הינו מצורע ויושב בין מצורעין, וכמו כן בתורת הסוד והחסידות מוסבר שזהו שכתוב אדם כי היה “בעור בשרו” לנגע מרמז על אישיות כל כך נעלית בפנימיותה שרק בחיצוניותו (עור בשרו) ניתן למצוא נגע, ולא בפנימיותו. ועוד שזהו דווקא “אדם” כידוע שבין ארבעת התארים – אנוש, גבר, איש ואדם. התואר אדם הוא הגבוה ביותר. אז אולי זה מישהו שדווקא היינו מאוד רוצים לפגוש אותו ביום יום? וצריכים להבין את הסתירה הזו.

הרבי הריי”ץ כותב שמי שחי בעולם הזה הוא שקרן… כי הוא מסתובב עם כל כך הרבה חסרונות וכל הזמן עסוק בלהסתיר אותם…. כלומר טבעו של האדם הוא להסתיר את חסרונותיו, וזהו בדרך כלל ממה שיגידו אחרים. הוא מעדיף לסבול כל חייו ולהישאר כלוא בתוך הטעויות שלו. ורק שלא להתגלות במערומיו המידתיים אפילו שעה אחת. זה העולם הזה… לעומתו מי שחי ב”עולם הבא” והיינו על דרך אחד שעבר “לשלב הבא” – מוכן להפסיד ולהתבזות לכשצריך, מוכן גם לשלם מחירים מסויימים ובלבד שיהיה אדם. היינו שמוכן לוותר על הרבה תענוגות “חייתיים” של העלם הזה. כדי להיות אדם שמסוגל לראות מהלכים קדימה. שמוכן להקריב עבור קונו, שמוכן לפתוח את לבו בנתיב התמימות. לפחות אז הוא כבר אינו שקרן….

האדם הזה בדרך כלל הוא מצורע. כי על אף שבפנימיותו עושה הוא עבודה נעלית ביותר, כלפי חוץ הוא נאלץ להתמודד עם מכשולים רבים שלעולם לא יכל היה להיות מוכן אליהם, שהרי העולם הזה מלא במדריכים ובקורסים. אך המדריך ל”עולם הבא”.. זה נמצא רק בספרי הקודש – ולא תמיד פשוט לתרגם זאת לעבודת היום יום. ולכן וודאי ש”אדם” כזה שעוסק בתמימות ובתכלית האמיתית שלו (כל אחד ויעודו האמיתי שזיכהו הבורא) יתחלף לו לפעמים העונג הנכסף והאלוקי – בנגעי העולם. כי הגבול הינו דק לפעמים, וכשלא מטפסים נכון עלולים לפעמים ליפול ולהישבר. וכמאמר :” אין בטובה למעלה מענג ואין ברע למטה מנגע”. אך אשריו ואשרי חלקו שנתפס בצרעת הזו והרי הוא מחבריו ותלמידיו של המשיח שיושב בין המצורעים..

אך הנה שבע יפול צדיק וקם. ואף שאין הכוונה לנפילה בחטאים וברשעות אמיתית חלילה, אלא איש איש לפי מדרגתו ומעלתו, כשעומד בעבודת התשובה ורוצה להשתנות ולהחליף את עור הנחש של העולם הזה (כמאמר הזוהר) לעור של אדם, הנה וודאי הדבר קשה מאוד. ודורש לעסוק בנגעי בני האדם, ובראש ובראשונה בנגעיו שלו הוא. אך אדם שכזה הוא גיבור ולוחם של אור. אדם כזה אמנם יושב מחוץ למחנה, אך כשנטהר יכול הוא להיכנס לבית המקדש ולעמוד “לפני השם”. שהרי אם לא שהתבודד ועשה את חשבון הנפש שלו לעולם לא היה מטהרו הכהן…

אמנם אין מקרא יוצא מדי פשוטו, והמטרה האמיתית היא לשנות את תפיסת הלשון הרעה ללשון של טובה. ללשון של זהורית שבה מטהרים את המצורע. (גם מלשון זוהר) . והיינו שיש להתחזק יחדיו במחשבות טובות, במידות טובות בדיבורים טובים וחיוביים בדרך לטהרת הצרעת. ואז ממילא מעט אור דוחה הרי הרבה מן החושך. שנדחה ממנו מאליו וממילא. וכשעוסקים בטוב – רואים טוב. ומפיצים טוב. ושבים אל קןדש הקודשים יחד עם הכהן הגדול שעתיד לטהרנו בקרוב מכל טומאת העמים והמתים. בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.

שבת שלום.