topadmin

בפרשה הקודמת, כאמור יעקב אבינו שומע לעצת אימו ויוצא לארץ כנען לכיוון חרן, לבית דודו לבן אחי אימו. קודם שברח יעקב לחרן הוא ביקש רשות

פרשת השבוע וישלח – פרשה פשוטה בפרשת השבוע וישלח יעקב נפרד מלבן, והוא נמצא בדרכו לארץ ישראל, אך יודע יעקב שאף על פי שעברו עשרים

“וישב יעקב בארץ מגורי אביו” – יעקב סיים את הפגישה עם עשו. הוא המשיך ללכת לכיוון ארץ ישראל, בדרך נפטרה רחל אימנו בשעת לידת בנימין

כאמור בפרשה הקודמת, לאחר החיפושים בשקיהם של האחים, נמצא הגביע בשקו של בנימין. האחים קורעים את בגדיהם מרוב צער וחרפה, ושבים למצרים יחד עם אחיהם

פרשת השבוע שמות – פרשה פשוטה טרם נפתח בסיפור פרשת השבוע , ראוי לציין את העובדה שפרשת שמות פותחת את הימים הקדושים והנעלים הנקראים “ימי

פרשת משפטים – תכלית מעמד הר סיני לאחר שקראנו בשבוע שעבר בפרשת יתרו על מעמד מתן-התורה בקולות וברקים ועל עשרת הדברות החקוקים על הלוחות באצבע

עלינו לא רק להחדיר קדושה בעניינים הגשמיים על ידי לימוד תורה וקיום מצוות, אלא להפוך את כל העניינים שלנו בעצמם לענייני קדושה.   ה’ מצווה

פרשה חסידית – פרשת בהר פרשת השבוע בראי החסידות עם הרב זאב מינצברג. והשבת פרשת בהר. על שנת השמיטה כמצווה מייצגת, ועל חיי רוגע ושלווה.

פרשת השבוע תצוה – התוכן שבכלים פרשת תצוה היא הפרשה השניה העוסקת בהקמת המשכן. הפרשה הקודמת התמקדה בכלים של המשכן וחצר המשכן. פרשה זו מתמקדת

פרשת תרומה מתחילה את זוג הפרשיות הראשון העוסק במשכן. כמעט כל פרשיות התורה באות בזוגות: שמות-וארא עוסקות בגלות ובהכנה לגאולה; בא-בשלח עוסקות בגאולה עצמה; יתרו-משפטים

“ויאמר ה’ אל משה, בא אל פרעה כי אני הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו”. – לכאורה נראה “כי אני הכבדתי את ליבו ואת לב

למה לא יכול היה כעת להתאפק, דווקא במעמד הזה כאן ועכשיו, אחרי התאפקות וסבלנות רבה כל-כך? אילו יכול, היה יוסף ממשיך להעליל על אחיו ובכך

מטה האותות – “ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות” (שמות ד’, י”ז). מטה האלוקים מטה הגאולה, נברא בין השמשות בערב שבת

כשחזרו מקבורת אביהם, עבר יוסף על הבור שהשליכוהו בו ובירך בדרך “ברוך שעשה לי נס במקום הזה”. אמרו (האחים) עדיין הוא זוכר בליבו מה שעשינו לו. והוא לא נתכוון אלא לשם שמים, לברך על הנס.

פרשת השבוע אחרי מות קדושים – העזאזל והגרלת השעירים תמיהתם של השטן ואומות העולם המקטרגים, מוקיעים את ישראל כעושים מעשים בלתי מובנים לפי השכל, שאין