פרשת בהעלותך – גנות הגאווה ומעלת הענווה
“והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה”. בספרים הקדושים מבואר, אומר מרן הגר”י קנייבסקי, שכל הספיקות והבלבולים בענייני אמונה אינם נמצאים, אלא
“והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה”. בספרים הקדושים מבואר, אומר מרן הגר”י קנייבסקי, שכל הספיקות והבלבולים בענייני אמונה אינם נמצאים, אלא
מדוע התקשה משה בהכנת המנורה? למה היה צורך שה’ יראה למשה מנורה מאש? ובכלל, למה חוזרים על מעשה המנורה אחרי שהוא כבר נכתב בפרשות העוסקות במשכן?
“ויצעק משה אל ה’ לאמר אל נא רפא נא לה ” ( יב, יג ) “רפא נא לה ” – אמר ר’ יעקב אמר רב חסדא, כל המבקש רחמים על חברו אין צריך להזכיר שמו, שנאמר “אל נא רפא נא לה” ולא קמדכר (מזכיר) שמה דמרים ( ברכות ל”ד ע”א ) .
בפרשתנו “על־פי ה’ יסעו בני ישראל ועל־פי ה’ יחנו כל־ימי אשר ישכן הענן על־המשכן יחנו” – ומוסבר בגמרא שכיוון שנסעו וחנו על פי השם. נחשב להם כאילו היו כל הזמן במקום אחד. (על אף שבפועל ובגשמיות עברו מסעות רבים).
פרשתנו מתחילה בציווי המיועד לאהרן הכהן : “בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות” ומפרש רש”י על כך שצריך שהשלהבת תהיה עולה
על הפסוק “בהעלותך את הנרות” – מבי רש”י שצריך שתהיה שלהבת עולה מאליה. כלומר אהרן היה צריך לטפל בהדלקת המנורה עד שתהיה דולקת לבדה. ועל
פרשת השבוע בהעלותך – חוזרים למקור הברכה מה עושים כשמאבדים את התאריך ? מה היא נקודת המקור ? ואיך כל זה קשור לפרנסת האדם ועוד
פרשת השבוע בהעלותך – והאיש משה עניו? שיעורו השבועי של הרב מאור דוד כהן בענייני פרשת השבוע באתר הללויה. השבוע: “והאיש משה עניו מאד מכל
פה ניתן להקדיש.
תוכן