
פרשת השבוע ויגש – פרשה פשוטה
כאמור בפרשה הקודמת, לאחר החיפושים בשקיהם של האחים, נמצא הגביע בשקו של בנימין. האחים קורעים את בגדיהם מרוב צער וחרפה, ושבים למצרים יחד עם אחיהם

ממשיכים קדימה! אכלוס בית הכנסת “אחוזת הנשיא”.
דווקא בעיצומה של המלחמה שהיא מלחמה עצומה בין קודש לחול. דווקא עכשיו עם ישראל משקיע בצדקה האמיתית. בניית היהדות ובית התפילה. צדקה תציל ממוות אינה רק סיסמא. זוהי דרך חיינו. חיים לא של ניסים מקריים אלא ניסים אלוקיים המושתתים על היכולת שלנו להמשיך ולבנות ולהתקדם.
הצטרפו אלינו למאמץ האמיתי של סיום האיכלוס רגע לפני שמתחילים את עבודת הקודש פנימה.

כאמור בפרשה הקודמת, לאחר החיפושים בשקיהם של האחים, נמצא הגביע בשקו של בנימין. האחים קורעים את בגדיהם מרוב צער וחרפה, ושבים למצרים יחד עם אחיהם

פרשת השבוע שמות – פרשה פשוטה טרם נפתח בסיפור פרשת השבוע , ראוי לציין את העובדה שפרשת שמות פותחת את הימים הקדושים והנעלים הנקראים “ימי

ז באדר יום פטירת משה רבינו משהפיל המן פור על מנת לבחור את החודש בו יוכל להרע לישראל ונפל הגורל על חודש אדר שמח המן

פרשת משפטים – תכלית מעמד הר סיני לאחר שקראנו בשבוע שעבר בפרשת יתרו על מעמד מתן-התורה בקולות וברקים ועל עשרת הדברות החקוקים על הלוחות באצבע

עלינו לא רק להחדיר קדושה בעניינים הגשמיים על ידי לימוד תורה וקיום מצוות, אלא להפוך את כל העניינים שלנו בעצמם לענייני קדושה. ה’ מצווה

פרשת השבוע תצוה – התוכן שבכלים פרשת תצוה היא הפרשה השניה העוסקת בהקמת המשכן. הפרשה הקודמת התמקדה בכלים של המשכן וחצר המשכן. פרשה זו מתמקדת

פרשת תרומה מתחילה את זוג הפרשיות הראשון העוסק במשכן. כמעט כל פרשיות התורה באות בזוגות: שמות-וארא עוסקות בגלות ובהכנה לגאולה; בא-בשלח עוסקות בגאולה עצמה; יתרו-משפטים

פרשת השבוע שופטים – 4 יסודות פרשת שופטים היא החלק השני בזוג הפרשות ראה-שופטים. ראה עוסקת כמעט כולה במצוות פרטיות, ושופטים עוסקת במצוות המוטלות על

פרשת השבוע כי תצא – 170 מצוות פרשת כי-תצא מסיימת את שלישיית הפרשיות המלאות במצוות, ראה, שופטים וכי-תצא. פרשות אלו מרכזות 170 מצוות, יותר מרבע

פרשת השבוע כי תבוא – הכנה לעתיד פרשת כי-תבא מתחילה במלה “והיה”. מלה זו, שמשמעה הרגיל הוא לשון עבר, מתהפכת לעתיד על ידי האות ו’

פרשת השבוע ניצבים – ערבות הדדית פרשת השבוע נצבים קצרה בגודלה אבל גדולה באיכותה. בפרשה זו מופיעים יסודות חשובים ביותר על עם ישראל. בתחילת הפרשה

“ויאמר ה’ אל משה, בא אל פרעה כי אני הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו”. – לכאורה נראה “כי אני הכבדתי את ליבו ואת לב

פרשת השבוע כי תצא – עגלה ערופה “כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה’ אלוקיך בידיך ושבית שביו”. הפרשה ממשיכה בנושא המלחמה כשישנו הפסק בפרשת

פרשת השבוע שופטים – שוטרים “שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך”. סמיכות הפרשיות: למה נסמכה פרשת שופטים לפרשת ראה בנושא העליה לרגל?- לומר לך, אף

פרשת השבוע כי תבוא – תמחה “והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה’ אלוקיך נותן לך נחלה וירשת וישבת בה”. אומר “בעל הטורים” בעניין סמיכות

פרשת השבוע ניצבים – ניצבים ושווים “אתם ניצבים היום כולכם לפני ה’ אלוקיכם. ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל”. כאשר אתם ניצבים כולכם לפני

פרשת השבוע וילך – לאן הולכים? פרשה זו שהיא הפרשה הקצרה ביותר נושאת בחובה הרבה גדולה. היא מציינת סיום תקופה- תקופת משה רבנו- ופותחת תקופה

פרשת השבוע האזינו – האזינו ” האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי”. הרמב”ן בפירושו על התורה אומר: והנה השירה הזאת אשר היא בנו לעד

למה לא יכול היה כעת להתאפק, דווקא במעמד הזה כאן ועכשיו, אחרי התאפקות וסבלנות רבה כל-כך? אילו יכול, היה יוסף ממשיך להעליל על אחיו ובכך

מטה האותות – “ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות” (שמות ד’, י”ז). מטה האלוקים מטה הגאולה, נברא בין השמשות בערב שבת

כשחזרו מקבורת אביהם, עבר יוסף על הבור שהשליכוהו בו ובירך בדרך “ברוך שעשה לי נס במקום הזה”. אמרו (האחים) עדיין הוא זוכר בליבו מה שעשינו לו. והוא לא נתכוון אלא לשם שמים, לברך על הנס.

פרשת השבוע אחרי מות קדושים – העזאזל והגרלת השעירים תמיהתם של השטן ואומות העולם המקטרגים, מוקיעים את ישראל כעושים מעשים בלתי מובנים לפי השכל, שאין

פרשת השבוע שמיני – יום השידוכים הגדול מאמרו השבועי של מר גבריאל תירוש בענייני פרשת השבוע והשבוע פרשת שמיני: שתויי יין במקדש – “אש זרה”,

הקיצוניות פסולה בעבודת ה’- הדעת מחייבת להביא את המובחר שיש לנו כקרבן לה’, על כן אנו תמהים מדוע אסרה תורה להביא את הדבש לקרבן על

פרשת השבוע כי תשא – סניגוריה על אהרן איך היה אחר-כך אהרן כהן על בני-ישראל הוא וזרעו עד סוף כל הדורות? ועוד: הרי אצל עבודה

פרשת השבוע תצוה – מי מכיר את פורים? יש המתייחסים לפורים כאל יום לא רציני. אך לאמיתו של דבר, פורים הוא יום רציני מאד, אולי

המצאתו של יעקב אבינו את הכסף כמטבע עובר לסוחר מעוררת תמיהה. וכי לא מצא יעקב אבינו דבר החשוב יותר לתקן לדורי דורות אלא את המטבע?

בפרשת השבוע יתרו כתוב: “לא תרצח” בניקוד פתח, ובפרשת ואתחנן כתוב: “לא תרצח”, בניקוד קמץ. מדוע? כיון שיש אדם רוצח, רק בזה שהוא קומץ את

כשראה אותם יוצאים על צבאותם, עם בעל שלטון מסודר והנהגה, כשהוא עומד על טיב האוצר הזה, התחרט על שהוציאם מעבדותם. צערו גדול היה. ווי ווי!

מרחץ הדמים של פרעה – “ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל” (שמות ב’, כ”ג), ולפני כן, קודם שמת המלך, לא היה
פה ניתן להקדיש.
תוכן
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?
