קטגוריה: פרשת כי תבוא

בספר “שערי ארמון”- משלים לימים הנוראים, מסופר הסיפור הבא, מעשה שהיה רב נודע, אחד מגדולי הדור, חיפש חתן מופלג לבתו היחידה. הוא נסע לישיבה הגדולה

” כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר ונתת ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו: ואמרת לפני ה’ אלוקיך ביערתי

מדוע יש צורך לצוות “ובחרת בחיים”? “ובחרת בחיים!” – צו אלוקי זה טומן בחובו את תמצית העבודה כל איש בישראל. חיי התורה, הכוללים את קיום

מה המרכיב העיקרי בעשיית שינוי בכל פרט בחיים? מה גורם לנו שלא להצליח לעשות את השינוי? ומה משנה את המשוואה? איך זה קשור לגנבים בכלא?

בפרשתנו ישנו פסוק עם ציווי מעניין מאוד : “יְקִימְךָ יְהוָה לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָךְ כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְות יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו.”. והיינו שמעבר לשמירת המצוות האמורה בפסוק. ישנו גם ציווי “ללכת בדרכי השם”. וצריך להבין מהו הפירוש הליכה בדרכי השם?

“מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר”
קללה אחת מתוך צ”ח (98) קללות אשר יגיעו חלילה לעם ישראל אם לא יקיימו את התורה: “ארור מכה רעהו בסָּתר ואמר כל העם אמן” (דברים כז, כד).

“והיה לא תשמע בקול ה’ אלוקיך” וגו’.
בכוח שמיעת התוכחה להביא את האדם להתעוררות גדולה, אומר הגר”ר לוינשטיין זצ”ל.

הקללות ממש מפחידות… איזו נחמה מסתתרת בתוכן? מתי אדם שחותך אדם אחר בסכין – רק רוצה לעזור לו? ושיעור קטן בפרופורציות בין פורענות לגאולה.

“תחת אשר לא עבדת את ה’ אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל” (כ”ח, מז)

פרשת כי תבוא – דבר הרב כשתבוא – תאמר תודה פרשתנו מתחילה במצוות הביכורים. זוהי מצווה שהיסטורית נצטווינו בה בכניסתנו לארץ (לאחר כיבוש וחילוק). אך