על הפסוק “בהעלותך את הנרות” – מבי רש”י שצריך שתהיה שלהבת עולה מאליה. כלומר אהרן היה צריך לטפל בהדלקת המנורה עד שתהיה דולקת לבדה.
ועל פי הידוע בדברי השל”ה הקדוש שכל יהודי הוא כמו מנורה. שהרי שבעת קני המנורה מרמזים על ב’ עיניים, ב’ אזניים, ב’ נחיריים, ופה – נמצא שיש להדליק כל יהודי באופן כזה שיאיר לכל מה שנמצא סביבו. כלומר אין זה מספיק להדליק את המנורה, ובנמשל להאיר ליהודי – אלא יש להדליק את המנורה באופן שהיא תאיר מעצמה, והיינו שהיהודי יאיר מעצמו, שיהיה “דלוק” ומדליק גם את מה שמסביבו.
ובפרטות אין זה מספיק רק לראות ולהתבונן בטוב שביהודי זולתנו, אלא שצריכים לחשוב איך עוזרים גם לו לראות את הטוב האלוקי.
וכן אין להסתפק בכך ששומעים טוב על יהודי, יש להתאמץ שגם הוא ירגיל אזניו לשמוע טוב,
וכן בחוש הריח אין מספיק “להריח” את ריחו הטוב של יהודי, יש לעזור לו לחוש ולהריח את בושם העולם.
וכן יש להשתדל שגם פיו של היהודי יפיק אורה ושמחה לכל מה שסביבו.
רואים היום שמאהרן הכהן לומדים כל אילי הטכנולוגיה. שכן כיום “חכמת ההמונים” הוכיחה את עצמה כל כך, עד שמשתמשים ב”הדלקת” ההמון כדי לגייס כספים, כדי לעצב דעות. כדי להפיץ רעיונות. מתוך הבנה והכרה ברורה ומוכחת – שככל שמצטרפים יותר פעילים “דלוקים” כך המדורה וההצלחה גדולה ונרחבת יותר.
וכבר היה כן לעולמים גם באומות העולם. שהרי במגדל בבל כבר הייתה כל הארץ שפה אחידה, שזה דבר עצום ונפלא, ועד שהשם אומר להם – האם לא מספיק שהייתם בעוצמה שכזו ובאחדות שכזו ואתם רוצים גם לכבוש את השמיים. והיינו אחדות אלוקית.. כי להגיע לאחדות אלוקית – פה כבר צריכים מדות מתוקנות בבניין שלם. אינטרסים מזוככים ואלוקיים ולא אנוכיים – צריכים שיעור קומה שהמטרה בו היא לא אנושית בלבד. ובזה הם טעו. אך בהחלט צדקו (ואף הצליחו ברמה מסויימת) שיש לעשות את הדברים ביחד ובעוצמה ובהתלהבות.
ועל אחת כמה וכמה שיהודים אוחזים במטרה קדושה, ומצליחים לאחוז בה יחדיו (ולא בפירוד שכל אחד נמצא במערכת משלו). וזהירים בלהיות מכוונים אליה, ו”דלוקים” ומדליקים. הנה מובטח לתעמולה שכזו שאינה חוזרת ריקם. ואל יוציא אדם עצמו מן הכלל.
הדברים אמורים כלפי כל הפעילות הקדושה שנעשית בעם ישראל הקדושים באשר הם – לתקן עולם במלכות שדי. אך כיוון שיש לנו להיות מחודדים ומכוונים – צו השעה הוא להתלכד יחדיו בניית בית הכנסת של אחוזת הנשיא. היריעות מוכנות, עצי השיטים עומדים (שכבר מהרבה שטויות נעשו הרבה עצי שיטים בקהילתנו) המנורות מוטבות, השולחן עומד. ומחכים ליריית הפתיחה שמתחילה בעוד כשבוע בערב ראש חודש תמוז. (או ל-ל’ בסיון) בהנחת אבן הפינה. כולנו נהיה שם ונדליק את האבן באהבת השם כל כך גדולה, וגדול יהיה הבית הזה שיבנה לנו השם יתברך על ידי ההשתדלות העצומה שנעשה בע”ה. ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו.
שבת שלום.
