יום שישי, י”ט אדר ב’ התשפ”ד
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שתף:

דרך קריאת תהילים

דרך קריאת תהילים

פתיחה לקריאת תהילים

המנהג קודם שמתחיל לקרוא תהילים פותח בג’ פסוקים אלו: “לכו נרננה לה’, נריעה לצור ישענו: נקדמה פניו בתודה, בזמירות נריע לו: כי א-ל גדול ה’, ומלך גדול על כל אלוהים”.
ובסיום קריאת מזמורי תהילים , חותם בג’ פסוקים אלו: “מי ייתן מציון ישועת ישראל, בשוב ה’ שבות עמו, יגל יעקב ישמח ישראל: ותשועת צדיקים מה’, מעוזם בעת צרה: ויעזרם ה’ ויפלטם, יפלטם מרשעים ויושיעם, כי חסו בו”. (דרך קריאת תהילים)

כך ידוע ומקובל בקהילותינו ובעוד קהילות ישראל. פסוקי “לכו נרננה” הם מתהילים, מזמור צה. ופסוקי “מי ייתן” שבחתימה הם ממשלי יח, י.

קריאת תהילים בנעימה

הקריאה ידועה בנעימה הרגילה שהיא נעימה קצבית, בשפל קול ותחינה והתעוררות הלב לפני אבינו שבשמים. ואולם, הנעימה מתחלפת בימי מועד ובבית חתן, או כשצריך בבית אבלים. והקריאה בציבור ידועה, שהחזן פותח וכולם ממשיכים לקרוא בצוותא .

ראה מ”ש מור”י צובירי שליט”א בסי’ כנסת הגדולה השלם, ח”א עמ’ רצה, רצז: “החזן מתחיל להם, ואומרים יחד בקול רם מזמורים אלו…”, ועוד שם בהרבה מקומות וידוע הוא. ועוד כתב מור”י בהקדמתו לספר קריאי מועד [מהד’ הרב יוסף עראקי הכהן, בני ברק, ה’תשנ”ג, שם בעמ’ 16], במנהגינו בלימוד ליל הושענא רבה: “ואח”כ קוראים מזמורי תהילים ביחד ובקול רם בניגון המיוחד לתהילים בקול תחינה”. ועוד בסידורו השלם ח”ב עמ’ יט: “ובעוד שהקהל נוהר, קורים מזמורי תהילים יחד בקול רם ובניגון קל ונעים המיוחד לאותו חג”.

יהי רצון קודם ולאחר תהילים

יש נוהגים להוסיף גם נוסח “יהי רצון” שלפני קריאת תהילים ולאחר קריאת תהילים, אבל בשבת ויו”ט אין אומרים אותו

נוסח “יהי רצון” – הבאנו כאן במהדורה זו נוסח יה”ר לאומרו רק אחר קריאת מזמורי תהילים. והוא הנוסח שסידר כמוהר”ר יחיא בן כמוהר”ר חיים הכהן עראקי זצ”ל, מזרע הנשיא צדיק יסוד עולם הידוע רבינו הרשב”א הכהן עראקי זצוק”ל, והעתקתיו מתוך סידור תפלה למור”י צובירי שליט”א, כנסת הגדולה השלם ח”ג עמ’ תב-תג. יש עוד נוסחי יה”ר לאומרם לפני ואחרי הלימוד בתהילים, והם ידועים מספר יוסף תהילות להחיד”א, ומרבי יוסף חיים הבן איש חי בס’ לשון חכמים, ועוד בקשה ידועה מספר “שערי ציון”, וכן תפלות מבעל “ישמח משה” ומספר “עבודת הקודש” ועוד, והכל טוב ורצוי לפני השי”ת.

קריאת תהילים במניין

אם קראו תהילים במניין, יאמרו לאחר הלימוד קדיש “יהא שלמא”. ואם הוסיפו גם אמירת משנה או כל לימוד בתורה שבע”פ יאמרו קדיש “על ישראל”. ואחר כך אם צריכים, יוסיפו מישברך או השכבה .

כ”כ מהרד”ם בשתילי זיתים סי’ קנה סק”ב, ועוד בסי’ נה סק”ב, ובסי’ קלב סק”ט. וכן כתב מהרי”ץ בביאורו בסוף תפילת שחרית, ועוד בשו”ת פעולת צדיק ח”ג סי’ עח, והזכירו ר”ש חבשוש זצ”ל בהגה’ שושנת המלך על שו”ע או”ח סי’ קלב. וע”ע מ”ש מו”ר הרה”ג יוסף צובירי שליט”א בסידורו “כנסת הגדולה” השלם ח”א עמ’ רסז, ועוד כתב ביסוד הדבר בח”ד בבי’ אמת ויציב סי’ ז’ בעמ’ נט. וכ”כ מנב”ר בסי’ נה סקב, ובסי’ תקפא סק”ג. וע”ע בשו”ת החיים והשלום למו”ר הגר”ח כסאר שליט”א או”ח סי’ כט שציין לעיקר קדיש זה שהוא מנהג. וכ”כ הגאון רבי אליעזר פאפו זצ”ל בספ’ פלא יועץ, ערך תהילים. וכ”כ הרמ”מ מלובביץ זת”ע בתשובה בס’ שערי הלכה ומנהג או”ח סי’ עט. וכ”כ הרשל”צ מרדכי אליהו שליט”א בס’ תהילים בהוצ’ דרכי הוראה לרבנים בירושלים, וציין למ”ש הרב בא”ח פר’ ויחי אות טז, וברב פעלים ח”ב סי’ יד. “ואח”כ אם צריכים יוסיפו” – כן נהגו רבים כפי מעלת התהילים הנ”ל לקבוע אמירת תהילים לרפואה וברכה לחיים, או השכבה לנפטר. וע”כ ראוי להסמיך תחילה את אמירת הקדיש, שהוא תקנת חכמים לאומרו אחר התהילים, ואחר כך יאמרו מישברך או כפי הצריך השכבה.

קריאת תהילים במניין שהתווסף

אפילו קראו תהילים בלי מנין, ונזדמן להם אח”כ מנין, הנכון הוא שיאמרו עוד מזמור או ג’ פסוקים לפחות, ויאמרו קדיש .

מפני שגדול מאוד ערך הקדיש שאומרים על תהילים כדלקמן. “ג’ פסוקים לפחות” – כי מג’ פסוקים כבר נחשב כפסוק. כמ”ש בשו”ת יבי”א ח”ג סי’ יד, ושם ציין לגמ’ גיטין דף ו ע”ב, ע”ש.

קדיש ע"י יתום לאחר קריאת תהילים

כל אחד יכול לומר קדיש זה שלאחר תהילים, ולאו דווקא יתום. ואמנם, אם יש יתום נכון לזכותו באמירת קדיש זה לעילוי נשמת מתו. וגדול מאד ערך אמירת הקדיש על תהילים להגן מפני המזיקין ולשמור ולהציל לכלל ולפרט .

ערך הקדיש להגן, כמ”ש בס’ תהלה לדוד אות י”ג ובקיצור הר”ח חורי זצ”ל אות יז בשם ספר ויקהל משה ממעשה נורא שהיה. ועוד מרן החיד”א בהק’ שם, וכ”כ הגר”ח פלאג’י זצ”ל בהק’ לספרו הכתוב לחיים. וע”ע רמב”ם ע”ז יא, יב.

קריאת תהילים בעמידה

כתב הגר”ח פלאג’י משם הזוהר הקדוש, אשרי מי שיכול לסבול להיות קורא התהילים מעומד

הגר”ח פלאג’י זצ”ל בהק’ לספרו הכתוב לחיים, בהגהת הזוה”ק פר’ לך לך (דפ”ב ע”ב) וז”ל: “מכאן נראה לעמוד בעמידה כשאומר תהילים”. ומקורו ע”פ מ”ש הזוה”ק שם: “תא חזי דדוד מלכא הוה קם בפלגות ליליא, דאי תימא דהוה יתיב או שכיב בערסיה, והוה אמר שירין ותושבחן, לא, אלא כמה דכתיב (שם קיט סב) חצות לילה אקום להודות לך, אקום ודאי, בעמידה, לאתעסקא בשירין ותושבחן דאורייתא”. וראה עוד לקמן אות כד.

שלושה פסוקים ממזמור תהילים ראשון

מי שסיים לקרוא את כל מזמורי ספר התהילים, טוב וראוי לומר עוד שלושה פסוקים מתחילת המזמור הראשון.

“טוב וראוי” והוא מנהג ידוע לכל לומד שיזכה להמשיך בלימודו, אם ע”י קישור סוף לימודו בתחילתו כבספר תהילים שהוא ספר לימוד בפני עצמו, ואם ע”י קישור סוף לימודו בתחילת הלימוד הבא כנהוג בסיום מסכת משנה או תלמוד. ומעין זה אנו נוהגים ביום שמחת תורה, בסיום התורה שבפר’ וזאת הברכה, לסמוך ולהתחיל מיד בקריאת התחלת פר’ בראשית [ראה מ”ש מור”י צובירי שליט”א בחקר העניין וטעמיו בביאורו אמת ויציב לסידור כנה”ג השלם, ח”ב, סי’ צא-צב]. ומ”ש “שלושה פסוקים” פשוט שהוא לאו דווקא, אלא שהוא לפחות ג’ פסוקים שהם נחשבים כמזמור, כמ”ש לעיל הלכה ה’ ע”ש. ובס”ד לתועלת הקוראים נדפיס כך בספר התהילים שבהוצאתנו מהד’ “כתר מלכות”.

(דרך קריאת תהילים)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ההרשמה התבצעה וצוות הללויה ירשום את האותיות בספר עבור החיילים הגיבורים שלנו. יחד ננצח.

שימו לב!

כדי לכתוב ספר תורה וכדי להמשיך ולעמול אנו זקוקים לעזרתכם

השקיעו מספר דקות והוסיפו זכויות לעם ישראל