יום רביעי, י”ב אדר א’ התשפ”ד
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שתף:

כל המעביר על מדותיו – מעבירין לו על כל פשעיו.

חכמינו זכרונם לברכה מדריכים אותנו בעצות שונות כדי לזכות בדין. אחת מן הדרכים שבאמצעותה נתן להינצל מן הדין היא להעביר על המידות.
בגמרא מובא: “אמר רבא כל המעביר על מדותיו, מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר “נושא עוון ועובר על פשע”, למי נושא עוון? למי שעובר על פשע”. ורש”י מבאר במקום: “אין מידת הדין מדקדקת אחריו, אלא מניחתו והולכת”.
ואכן, אנו מוצאים ניסים גלויים וישועות עצומות, מעל לגדר הטבע, שהתרחשו למי שהצליח להתעלות מעל נטיות לבבו ולהעביר על מידותיו.
שבירת המידות מזכה בפרי בטן. והנה בתחילת הפרק נאמר: “ושרי אשת אברם לא ילדה לו, ולה שפחה מצרית ושמה הגר”, ומאחר שראתה שרי כי היא לא זוכה בילדים משלה, היא פנתה אל אברם ואמרה: “הנה עצרני ה’ מלדת בוא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה”…
נוסח דבריה תמוה הוא, שכן אברם, אכן, יכול לזכות על ידי שיישא את הגר בילדים משלו, אולם מדוע שרי אינה אומרת בדבריה לאברם: “אולי תבנה אתה ממנה”, אלא מצינת שהיא עצמה תבנה באמצעות ילדיה של הגר? וכיצד היא תוכל להבנות מילדים שלא נולדו לה? אלא שבמעשיה של שרה, שהכניסה צרתה לביתה, טמונה עצה נפלאה שיעצו לנו חכמינו זכרונם לברכה, שעל ידה נתן להשיג עולם ומלואו – ושמה “שבירת המידות”. סודה של עצה זו היה ידוע לשרה. היא ידעה שכדי לזכות במשאת נפשה, פרי בטן, עליה לשבור את המידות.
כדי לשבור את המידות היא בחרה לעשות את המעשה הקשה ביותר לאשה מטבעה, ושדעתה אינה מסוגלת לסובלו – לתת לבעלה לשאת אשה נוספת! מעשה שאף הגמרא מעידה על הקושי הגדול שטמון בעשייתו, כפי שנאמר “אין אשה מתקנאה אלא בירך חברתה”.
אולם שרה אמנו, לא הסתפקה רק בכך שהציעה לאברהם לשאת אשה נוספת, אלא עוד הציעה כמעומדת לכך את שפחתה!.. מדובר בהקרבה עצומה שמקורה בגדלות בלתי נתפסת!
ושרי, שיודעת את זכותו העצומה של המעביר על מידותיו, בטוחה כי היא תזכה בעקבות המעשה הזה לחבוק בן משלה, עד שבדבריה לאברם, היא אומרת: “אולי אבנה ממנה”, אני בעצמי אזכה לילד, מעל לגדר הטבע, בגלל גדולת המעשה.
דרך זו, היתה גם לנגד עיניה של רחל אמנו כאשר עצר אותה ה’ מלדת, כפי שנאמר בפסוקים: “ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקוב הבה לי ואם אין מתה אנוכי”. רחל, שלא זכתה לחבוק בן, ביקשה מיעקב שיתפלל עליה, כפי שהתפלל אביו יצחק על רבקה אשתו.
תשובתו של יעקוב בתגובה לבקשה היתה: “התחת אלוקים אנוכי אשר מנע ממך פרי בטן”.
ורש”י מבאר כי יעקוב השיב לה בדברים שהוא שונה מאביו שלא זכה לילדים כלל, ולכן היה מקום לתפלתו, ואלו יעקוב זכה לילדים מלאה. “אבל” טענה רחל – “סבך אברהם גם לאחר שזכה לילד משלו, המשיך והעתיר בתפילה על אשתו שתיפקד”.
“אמנם כן” השיב לה יעקוב – “אך סבתי זכתה לכך, משום שהכניסה את צרתה לביתה”.
כאשר שמעה רחל כי עניין זה מעכב את תפילתו, אמרה: “אם כך, גם אני מסכימה להכניס את צרתי לביתי ולשבור את מידותיי כדי לזכות בילד”, וכלשון הפסוקים: “ותאמר הנה אמתי בלהה בוא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנוכי ממנה”. שכן יודעת אני, שהמעביר על מידותיו, יזכה לרחמים גדולים מן השמים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ההרשמה התבצעה וצוות הללויה ירשום את האותיות בספר עבור החיילים הגיבורים שלנו. יחד ננצח.

שימו לב!

כדי לכתוב ספר תורה וכדי להמשיך ולעמול אנו זקוקים לעזרתכם

השקיעו מספר דקות והוסיפו זכויות לעם ישראל