לשון “לא תגורו” נתפרש ונדרש לכמה פנים. פירוש אחד בא בפירוש רש”י, בעקבות מדרש חכמים, והוא מפרש את “לא תגורו” כ”לישנא קלילא” (שבה נבלעה האל”ף), ציווי לדיין בלשון קצר: אל “תאגור”. כלומר, אל תנהג ענווה יתרה ותימנע בעטיה מלהכריע את דינו של פלוני, וקל וחומר שאסור לך לאגור את פסק הדין ולצפון אותו בלבך. אלא: משבא דין לפניך, אתה חייב להיכנס בעובי הקורה ולהכריע בעניינו, ואם הגעת למסקנה משפטית מסוימת, חייב אתה לתת לה ביטוי, ואינך רשאי לחסוך עצמך מן הדין ולהימנע מלומר את אשר על לבך.
אכן, פרשנים אחרים, כגון אונקלוס ורש”י על אתר, פירשו את “תגורו” בהוראת ‘מורא’. כלומר שאסור לדיין לפחד מפני שום אדם. מצווה הוא להיות עצמאי, ושתהא עליו רק מרות הדין ויראת הקב”ה בלבד.
“לא תכירו פנים במשפט” – זה הממונה להושיב דיינים. שמא תאמר: ‘איש פלוני נאה’ – אושיבנו דיין; ‘איש פלוני גיבור’ – אושיבנו דיין; ‘איש פלוני קרובי’ – אושיבנו דיין; ‘איש פלוני [הלניסטון’?] (הלווני ממון) – אושיבנו דיין. נמצא מזכה את החייב ומחייב את הזכאי, לא מפני שהוא רשע אלא מפני שאינו יודע, מעלה עליו כאלו הכיר פנים בדין.
האם הרשות המבצעת מחוקקת חוקים יהיו אשר יהיו והם עוברים בכנסת ברוב, האם זה אומר שהרשות המבצעת מאיימת בזה על הרשות השופטת?
השבוע חוקקו את צמצום עילת הסבירות, הפגנות וסגירת כבישים השבתת רכבת ישראל, הכל עשו המפגינים וראשיהם שצמצום עילת הסבירות לא יעבור. האם כצעקתה?
הסבר קצר מהי עילת הסבירות (נקראת גם: עילת אי הסבירות או מבחן הסבירות) היא אחת מהעילות בתחום המשפט הציבורי המאפשרות לבתי משפט להפעיל ביקורת שיפוטית כדי לפסול החלטה של רשות מנהלית, קרי הרשות המבצעת על כלל זרועותיה. ראשית פיתוחה של העילה במשפט הבריטי, ובעקבותיו במדינות שהושפעו ממנו, בהן ישראל. נימוק הפסילה לפי עילה זו הוא שההחלטה הנדונה לא נשקלה כראוי, שרירותית או לא הגיונית. החל משנות ה־80 התעצבה עילת הסבירות בגרסתה הישראלית, לאחר שהורחבה על ידי בית המשפט העליון כחלק מהתגברות האקטיביזם השיפוטי. עילת הסבירות מאפשרת פסילת החלטות שאינן נותנות “משקל ראוי לאינטרסים השונים שעל הרשות המנהלית להתחשב בהם בהחלטתה”. הרחבת העילה היא מושא לביקורת מצד מצדדי הריסון השיפוטי.
הוויכוח בין הראשיות נסוב סביב מי יאמר את המילה או ההחלטה האחרונה, הכנסת מצידה טוענת, כי היא נבחרה על ידי העם. ואם חוקקו חוק בכנסת אחרי שהוא עבר את כל הקריאות וכל ההסתייגויות אזי לא יכול בית המשפט אשר לא נבחר על ידי איש, השופטים בוחרים את עצמם וכל אחד עם האג’נדה לא יכול לפסול חוק בשום עילה, אלה אם החוק ממש חורג באופן זועק. כך טוענת הקואליציה.
מאידך הרשות השופטת טוענת כי עילת הסבירות מונעת שחיתויות, מחייבת קבלת החלטות רציונלית ומגנה על זכויות אדם, וביטולה יפגע בשמירה על טוהר המידות ובניקיון הכפיים בשירות הציבורי.
האיומים על הרשות השופטת ועל עצמאותה ימיהם כימי עולם. עוד בימים קדמונים, יעץ יתרו למשה חתנו: “ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל… ושפטו את העם בכל עת”. ופירשו חכמים כי “אנשי חיל” האמורים כאן הם בעלי ממון ואמיצים כאחת, כדי שלא יהיו צריכים להחניף ולהכיר פנים לבעלי הדין ואף לא יהיו יראים מהם. “דַּי לְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא”.
איחולי בריאות איתנה ושבת שלום.
