חגגנו אתמול את יום ירושלים מצעד הדגלים והיום אנו נמצאים בעיצומה של שבת ירושלים על כן מטבע הדברים המאמר השבוע יעסוק בירושלים ובחרתי דווקא לדבר
בני קהת זכו לכבוד הגדול לשאת את כלי המשכן ובראשם ארון הברית. מדוע הדבר גרם למותם של רבים מבני קהת? מה אנחנו יכולים ללמוד מהם?
” ואלה תולדות אהרון ומשה ביום דיבר ה’ את משה בהר סיני ” ( ג, א ) “ואלה תולדות אהרון ומשה” – תניא, אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, כל המלמד את בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו שנאמר ואלה תולדות אהרון ומשה וסמיך ליה ואלה שמות בני אהרון לומר לך אהרון ילד ומשה לימד לפיכך נקראו על שמו ( סנהדרין י”ט:) .
בפרשתנו הקב”ה עוצר את כל ראשי העם ומבקש מהם לספור ולמנות את עם ישראל. ורש”י מפרש שמחיבתו ואהבתו של הקב”ה אליהם מונה אותם כל שעה.
אם בחוקותי תלכו – הרב מאור דוד כהן מלמד כיצד לראות בתוכך אלוקות גם בזמנים קשים. שיעור שהוא גם מסר קצר אך מחזק על אותיות
אחת המצוות המופיעות בפרשתנו היא מצוות מעשר בקר. התורה מצווה אותנו לקחת אחד מכל עשר בהמות ולהקריב אותם קרבן להשם בבית המקדש בירושלים. שנאמר : “וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה”.
למה שהקב”ה יכונה ‘אחיך’ ואיך בורא עולם יכול להחשב כעני? מי צריך לפתור את הבעיה?
” וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורודף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני אויבכם ” ( כו, לז) וכשלו איש באחיו- איש בעוון אחיו , מלמד שכולם ערבים זה בזה” ( סנהדרין כ”ז: )
פרשת אמור – ראשון פרשת אמור – שני פרשת אמור – שלישי פרשת אמור – רביעי פרשת אמור – חמישי
סיפר מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק”ל על אדם בשם מר פוליטי שהיה גבאי בישיבת “פורת יוסף”, שסיפר לו שבעודו בטורקיה, היה לו שם בית חרושת
בעיר פוזנא היה חולה שהגיע עד שערי מוות והרופאים התייאשו מחייו, ואמרו הרופאים שאין תרופה למחלתו. בינתיים נודע שפמליית המלך עוברת דרך פוזנא, מיהרו והביאו
רב קהילה מניו ג’רזי סיפר מעשה מדהים ואמיתי שהיה עד לו: אישה ישישה בבית אבות סמוך לקהילתו נפטרה, ילדיה שביקרו אותה באופן קבוע ודאגו לצרכיה,
איזה תפילות מתפללים? אברהם אבינו תיקן את תפילת שחרית, יצחק אבינו את תפילת מנחה, ויעקב אבינו את תפילת ערבית, והפלא ופלא התפילה רמוזה בשמותיהם: האות
אם יאמרו לאדם שיש לו קו פתוח 24 שעות ביממה להתקשר לאדם חשוב שיכול לעזור לו בכל תחום בחיים, כמה היה שמח ומאושר על כך.
מובא ב”מדרש תנחומא”: שיש בכוח התפילה לשנות את הטבע, ולהפוך את האדם ממציאות אחת למציאות אחרת. מסופר במסכת ברכות (י.), שישעיהו הנביא אמר לחזקיהו המלך:
מספרת הגמרא (בבא מציעא פה:), שאליהו הנביא היה רגיל לבוא לישיבתו של רבי יהודה הנשיא, יום אחד היה ראש חודש, והתאחר אליהו הנביא ולא הגיע
מספרת הגמרא (כתובות קד.), שבאותו היום בו נסתלק רבי יהודה הנשיא לבית עולמו, גזרו חכמים תענית ותפילה לבקש רחמים עליו שיחיה, וגזרו חכמים: כל מי
היה רבי מאיר אומר (ראש השנה יח.), שניים שעלו למיטה וחוליין שווה, וכן שניים שעלו לגרדום שהוא בית משפט שדנים בו נפשות להריגה כדי שידנו
דבר שמושג על ידי תפילה הערך שלו שונה לחלוטין, כמו שמצינו בגמרא בברכות (לא:) על חנה שהתפללה רבות שיוולד לה בנה שמואל, וכאשר אמר לה
וידבר ה’ אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי ה’ אשר תקראו אֹתם מקראי קדש, אלה הם מועדי. ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו, שבת הִוא לה’ בכל מושבתיכם (ויקרא כג, א-ג).
הגר”ח פרידלנדר זצ”ל בספרו “שפתי חיים “מביא בשם הרב מפוניבז’ זצ”ל – י”ב אלף תלמידים היו לרבי עקיבא. וכולם בפרק אחד מתו. למה? שהיתה עיניהם
ה’ הוא קדוש, אז איך אנו יכולים בכלל לקדש את שם ה’? מהו ההבדל בין ה’ לבין שם ה’?
“וקדשתו כי את לחם אלוקיך הוא מקריב קדוש יהיה לך כי קדוש אני ה’ מקדישכם” ( כא, ח) וקדשתו – תנא דבי רבי ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון” ( גיטין נ”ט : ) .
בפרשת אמור לומדים להזהיר את הגדולים על הקטנים. החסידות מסבירה שמלמדים אותם לזהור, ורשב”י מלמד אותנו איך לעשות זאת קודם כל עם עצמנו.
מה עדיף יותר להיות קדוש ופרוש ונעלה או מתמודד עם יצרים ומודה להשם על ישועתו כל פעם בעולמות התחתונים? התשובה צריכה להיות מובנת… הרב מאור
פה ניתן להקדיש.
תוכן