topadmin

שיעור מרתק של הרב מאור דוד כהן המסביר את משמעות המושג “בא בימים” שמופיע אצל אבותינו ומנהיגינו, ובכלל להבין את תפיסתם הקדושה של האבות שניצלו נון כל רגע בחייהם. בשיעור זה לומדים מהי ההסתכלות הנכונה ביותר שיהודי צריך להיות בה גם בשעות הקשות ביותר. וגם מדוע הקושי יכול להרים את הכל…

מהו עניינו של אהבת השם לעמו בחג הסוכות? מדוע הרבי לא נח וחילק דולרים? ואיך זה קשור לנשיקות וחיבוקים

אומרת תורתנו הקדושה : “בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת.” ואמרו חז”ל שמהפסוק הזה למדים שכל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת.
וצריכים להבין מה בדיוק הכוונה שכל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת. ומה זה אומר לנו בימינו אנו?

שכרה של ההתבטלות שאנו נדרשים מכוח דברי התנא: “בטל רצונך מפני רצונו”, מובטח בהמשך דברי המשנה: “כדי שיבטל רצון אחרים מפי רצונך”.

מדוע נקבע חג הסוכות דווקא בט”ו בתשרי? כיצד הוא קשור ליום כיפור? כיצד משלים חג הסוכות את תהליך התשובה?

“ושמחתם לפני ה’ אלוקיכם שבעת ימים” (ויקרא כג, מ) . “ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך, ועבדך ואמתך, והלוי והגר והיתום והאלמנה , אשר בשעריך” (דברים טז, יד).

התפילה הפותחת אצלנו את יום הכיפורים, מיד אחרי תפילת ‘כל נדרי’ לפני שקיעת החמה היא ההכרזה המשולשת:
“על דעת המקום ועל דעת הקהל בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה אנו מתירים להתפלל עם העבריינים”.

פרשת האזינו חלה השנה בזמן גבוה ביותר, מלבד היותה נקראת בשבת – שהשבת עצמה קדושה היא. הרי זו גם שבת תשובה. פרשת האזינו היא גם אחת מהשירות שהיו אומרים במקדש במוסף של יום השבת. כיוון שפרשה זו מרוממת עד מאוד. ונקראת גם “תושבחתא” על שם השבח של גילוי חסדו של השם עלינו.

את הפגם של “בנים לא אמון בם” ואת הדרך כיצד לתקנו ממחיש ומורה לנו ה”חפץ חיים” באחד ממשליו הנפלאים.

במה שונה עם ישראל מכל העמים? מה הקשר בין השפה העברית לפרסי נובל? איזה דבר חסר תקדים עשה עם ישראל כבר שלוש פעמים?

“כי שם ה’ אקרא הבו גודל לאלוקינו ” (לב, ג ) “הבו גודל” , שלושה שאכלו כאחד חייבין לזמן, מנא הני מילי, אמר רבי אבהו, דאמר קרא “כי שם ה’ אקרא הבו גודל לאלוקינו” (ברכות מ”ה ע”א) .