ספר שמות

כמה אמיתי אפשר להיות בעולם מלא שקרים? הרי העולם הזה הוא מעלים ומסתיר כידוע. ואיך אפשר להישאר בו אמיתי וכנה? הרב מאור דוד כהן, מסביר

בציווי על שמירת השבת “אך את שבתותי תשמרו” נקטה התורה לשון הכוללת שבתות הרבה. תמה על כך בעל ה”חפץ חיים ” מה פשר הדבר ?

“ויקם משה את המשכן וייתן את אדניו וישם את קרשיו וייתן את בריחיו ויקם את עמודיו ” (לה, לג) “ויקם משה”. תניא, רבי אומר, “ויקם

הרב מאור דוד כהן מסביר מדוע רק ביהדות חוגגים שנה מעוברת. ומהי שנה מעוברת. איך זה יכול להשפיע על החיים שלנו ומה היא “דרך השמש”

“ובחרושת אבן ובחרושת עץ, לעשות בכל מלאכת מחשבת ” (לה, לג) “מלאכת מחשבת”. תניא, נתכוון לזרוק שתים וזרק ארבע , לעניין שבת פטור, מאי טעמא?

הגר”ש וולבה שליט”א בספרו “עלי שור” אומר כוח אחד מקנן בכל אדם – העמוק שבכוחות. וכוח כביר הוא. למעשים הוא מביא, וגם את הדרך הוא

מדוע שבר משה את הלוחות? ואיך זה קשור להרמת הבית שלי אשתי והילדים אל על? שיעור מרתק לפרשת כי תשא. שנותן מבט על הפרשה גם

“כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה’ בפקוד אותם ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם ” (ל, יב) “…ולא יהיה

ב”ה מסתבר שהקשר שלנו עם השם עמוס בדעות קדומות.   בעוד אנחנו מתארים את השם כ”אב הרחמן”.  מסתבר שאנשים באותה נשימה מפחדים שהשם יענישם או יפגע

אמירת הברכה על כל דבר מאכל או משקה היא פעולה שגרתית שאנו עושים עשרות פעמים מדי יום. הבה נתבונן בגודל השעה של אמירת הברכה, הבה

“ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם” – בכל מקום בו מתגוררים עשרה יהודים , מצווה עליהם לייחד בית שבו יתכנסו להתפלל, ובית זה נקרא בית כנסת.

שיעורו של הרב מאור דוד כהן לפרשת משפטים ההבדל בין חינול לאילוף הוא גדול ויש להכירו?  מדוע התורה מכניסה בין שני ציווים קשים של מכה

הסגולה של “אין עוד מלבדו” אינה עוד קמע אלא היא מהות חיינו ותכליתם. שנאמר: “וידעת היום והשבת אל לבבך, כי האלוקים, בשמים ממעל, ועל הארץ

“ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש: עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל כווייה תחת כווייה פצע תחת פצע

נכון שזה מבלבל קצת מתי נכון להיות בדיסטנס עם הסובבים אותך ומתי לא? או מתי כדאי לצאת למלחמה איתם ומתי לא? ואם יש עוד אפשרויות

ויקהל משה. רבותינו בעלי אגדה אומרים:מתחילת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בראשה “ויקהל” אלא זאת בלבד.אמר הקדוש ברוך:עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם

בזמן בית המקדש, נקשרו הסמים להקטרת קטורת ולכפרה, ואילו בימינו אלה, נקשרים הסמים לבעיות חברתיות ולתופעות עברייניות. התייחסותם של פוסקי הלכה, שופטים ומורי דרך, לתופעת

אנו קוראים השבת את הרביעית מתוך ארבע הפרשיות המיוחדות לימי אדר. במבט ראשוני נראה כי כל פרשה עוסקת בנושא אחר לחלוטין. פרשת שקלים עוסקת במגבית

פרשתנו, העוסקת רובה ככולה במלאכת המשכן, פותחת באיסור עשיית מלאכה בשבת. פסוקים אלו היוו לחז”ל מקור לקשר בין איסור עשיית מלאכה בשבת לבין מלאכת המשכן

בחודש ניסן המציאות משתנה – ההנהגה היא מצד שורש הבלי גבול, וההנהגה הופכת להיות ניסית יותר ויותר, צריכים לדעת להתייחס לזמן ולמקום בהתאם כדי לפעול את מה שצריכים לפעול.

הקב”ה מבשר למשה רבנו כי העם למטה סר מדרכו. אומר הקב”ה למשה “לך רד כי שחת עמך” (שמות לב,ז) משה רבנו יורד מן ההר ובידו