“כי קרוב אליך הדבר מאוד ובלבבך לעשותו” שאלו לחוכמה חוטא מה עונשו? אמרה: “חטאים תרדוף רעה”. שאלו לנבואה חוטא מה עונשו? אמרה: הנפש החוטאת תמות.

“ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל” (לא, יט ) “כתבו לכם”

“הנסתרות והנגלות”
פרשת השבוע פותחת בכריתת הברית בין הקב”ה לבין עם ישראל, פסוק יד’ מדגיש כי הברית היא לא רק לאלה כביכול החותמים על הברית קרי אלה שנמצאים פיזית במאורע אל עם כל עם ישראל לאורך כל הדורות, “וְלֹ֥א אִתְּכֶ֖ם לְבַדְּכֶ֑ם אָֽנֹכִ֗י כֹּרֵת֙ אֶת הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וְאֶת הָֽאָלָ֖ה הַזֹּֽאת” והפסוק החותם את ההכרזה על כריתת הברית בין ה’ ובין עם ישראל בראש פרשתנו אומר: ” הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵ֙ׄיׄנׄוּ֙ׄ עַׄד־עוֹלָ֔ם לַעֲשׂ֕וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃ ” (דברים כט, כח).

“כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו”.
אין לך דואג לטובתו של האדם יותר מהחכמה, הנבואה והתורה.

בפרשתנו כתוב “וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא וגו'” וכבר תמהו המפרשים מדוע משתמשים פה בשם העצם “אנכי” שהרי עניין הסתרה היא לכאורה ההיפך מהשם הקדוש “אנכי” שמורה על שם עצמותו של הקב”ה. וגם מה שכתוב ביום ההוא, הרי יום מורה על גילוי, ועד לגילוי כל כך נעלה שיכול להעיר אפילו את ה”הוא” שמורה על הסתר והעלם. ולכן לא מובן איך הסתרה שייכת לגילוי כל גדול שכזה.?

כי המצווה זאת…. לא רחוקה היא… באיזו מצווה עוסקים פסוקים אלו? האם במצווה בודדת או בכל המצוות כולן? מה ניתן ללמוד ממחירה היקר של תרופה שספק אם תציל חיים?

“כי המצווה הזאת אשר אנכי מצווך לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא … כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו ” (ל, י”א – י”ד) “והנכון, כי על כל התורה יאמר ‘כל המצווה אשר אנכי מצווך היום’, אבל ‘המצווה הזאת’ על התשובה הנזכרת, כי והשבות אל לבבך ושבת עד ה’ אלוקיך מצווה שיצווה אותנו לעשות כן” (רמב”ן).

פרשת וילך – שבת שובה – דבר הרב השבת הקדושה הקרובה הנקראת גם שבת שובה. ע”ש ההפטרה, מכונה גם שבת תשובה, הקשר בין שתי הפירושים

פרשת ניצבים – דבר הרב איך אפשר לעמוד ועוד ניצבים ביום הדין? בעומדנו רגע לפני ראש השנה אנו קוראים את פרשת ניצבים הנקראת תמיד בשבת