יום חמישי, ח’ תשרי התשפ”ה
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

אמת משפטית או עובדתית?

"הנסתרות והנגלות" פרשת השבוע פותחת בכריתת הברית בין הקב"ה לבין עם ישראל, פסוק יד' מדגיש כי הברית היא לא רק לאלה כביכול החותמים על הברית קרי אלה שנמצאים פיזית במאורע אל עם כל עם ישראל לאורך כל הדורות, "וְלֹ֥א אִתְּכֶ֖ם לְבַדְּכֶ֑ם אָֽנֹכִ֗י כֹּרֵת֙ אֶת הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וְאֶת הָֽאָלָ֖ה הַזֹּֽאת" והפסוק החותם את ההכרזה על כריתת הברית בין ה' ובין עם ישראל בראש פרשתנו אומר: " הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵ֙ׄיׄנׄוּ֙ׄ עַׄד־עוֹלָ֔ם לַעֲשׂ֕וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃ " (דברים כט, כח).

במאמר זה נעמוד על ההבדל בין אמת משפטית או אמת עובדתית מה עדיף ומה מעדיפים הן בתוקופתם של חז”ל והן בימינו.
הפער שבין האמת העובדתית לאמת המשפטית משתקף היטב בדיני הראיות הן במשפט הישראלי הן במשפט העברי. אחד הביטויים החריפים לפער זה נובע מכוחם של החסיונות הרווחים בעולם המשפט. במקרים אלה, בית המשפט נמנע במודע מלהגיע לחקר האמת העובדתית מטעמי מדיניות משפטית, כשהשמירה על ערכים אינטרסים מסוימים עדיפה בעיני המערכת המשפטית מגילוי האמת העובדתית.

כך, למשל, אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה שגורמים מוסמכים הביעו דעתם שמסירתה עלולה לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה, בדומה לכך, אין אדם חייב למסור ראיה שיש בה כדי להפלילו.
המשפט העברי מכיר, בשינויים המחויבים, בחלק מחסיונות אלה. כך, למשל, עשוי אדם המודה בבית דין שעבר עברה פלילית לצאת זכאי בדינו, אם אין עדות התומכת בהודאתו. ואף שמבחינה עובדתית עבר את העברה, והוא עצמו מודה בה, לא ניתן להרשיעו רק על סמך עדותו, משום הכלל הגדול שטבעו חכמי התלמוד, “אין אדם משים עצמו רשע”, שניתנו לו טעמים אחדים. עם עליית ערכי כבוד האדם וחופש הפרט, שהגיעו לשיאם בחקיקת חוקי היסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק בעשור הקודם, יש שהמשפט הישראלי מונע מידע מעיני בית המשפט לצורך הגנה על ערכים חברתיים20, דבר שירים את קרנה של האמת המשפטית על חשבון האמת העובדתית. אך לצד זאת, הסיר הדין הישראלי מגבלות הקיימות מצד מערכת המשפט העברי המקשות על גילוי האמת העובדתית, כגון: עדות יחיד, עדות אישה, עדות קרובים, ראיות חפציות ועוד.
במערכת המשפט הישראלי, כמו במערכות משפט מודרניות אחרות, נחקקו לא מעט חוקים הנוגעים לזכויות הפרט שיש בהם כדי להקשות על ההגעה לחקר האמת העובדתית ולפגום בה. כך, למשל, הכלל האוסר לקבל ראיות שהושגו בדרך לא חוקית, המכונה “פירות העץ המורעל”, שדשו בו רבים.

לדוגמא בימינו תוכנת הריגול “הפגסוס” (פגסוס היא תוכנת ריגול, שפותחה על ידי חברת הסייבר הישראלית קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות (NSO Group). ניתן להתקין אותה באופן סמוי על מכשירי טלפונים ניידים (ומכשירים אחרים) אשר מריצים את רוב הגרסאות של iOS  ואנדרואיד.) שרבות מדובר בה בתקופה הזו ואף נפתחה ממש לאחרונה וועדת חקירה בנושא הזה. היות ומרבית גביית העדות היו בדרך לא חוקית. פרי העץ המורעל.
דוגמא נוספת וכן גם לעניין הבחירה בין בירור האמת העובדתית לבין ההגנה על צנעת הפרט. דוגמה לדבר היא עניין שנידון בפני בית המשפט. מעשה באדם שמצא ביומנה של אשתו עדות להיותה מזנה תחתיו. ביקש האיש להגיש את היומן כראיה משפטית במסגרת הליך שיפוטי שנידונה בו תביעתה של האישה למזונות ולתשלום דמי כתובה. בית המשפט סירב לקבל את היומן כראיה, משום שהושג בניגוד לאמור בסעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981.

ערכי כבוד האדם וחופש הפרט שבזמננו מאוד מוקפד, הגיעו לשיאם בחקיקת חוקי היסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק בעשור הקודם, יש שהמשפט הישראלי מונע מידע מעיני בית המשפט לצורך הגנה על ערכים חברתיים , דבר שירים את קרנה של האמת המשפטית על חשבון האמת העובדתית. אך לצד זאת, הסיר הדין הישראלי מגבלות הקיימות מצד מערכת המשפט העברי המקשות על גילוי האמת העובדתית, כגון: עדות יחיד, עדות אישה, עדות קרובים, ראיות חפציות ועוד.
איחולי בריאות איתנה ושבת שלום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ההרשמה התבצעה וצוות הללויה ירשום את האותיות בספר עבור החיילים הגיבורים שלנו. יחד ננצח.

שימו לב!

כדי לכתוב ספר תורה וכדי להמשיך ולעמול אנו זקוקים לעזרתכם

השקיעו מספר דקות והוסיפו זכויות לעם ישראל