ספר ויקרא

” ונתתי את עריכם חרבה והשימותי את מקדשכם ולא אריח בריח ניחוחכם” (כו, לא) “והשימותי את מקדשכם” – אמר רבי יהודה, בית הכנסת אף על

העמל – יסוד לתקווה לכל יחיד במשלי (פרק ב) נאמר: “אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה’ ודעת אלוקים תמצא”. כותב בעל ה”חפץ

שיר הלל לשבחה של תורה. ” מה ענין שמיטה אצל הר סיני?” מקשה רש”י בתחילת פרשת בהר. האם יש קשר בין שמיטה למעמד הר סיני

” ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלוקיך אני ה’ אלוקיכם” (כה, יז) “ולא תונו” – תנו רבנן, כשהוא אומר (פסוק יד) “וכי תמכרו ממכר

מה עדיף, משטר סוציאליסטי שיוויוני או קפיטליסטי דורסני, ולמה בעצם לא לנשוך? הרב מאור דוד כהן נוגע בעיקרי שורשי איסור הריבית ממנו נלמד מסר חשוב

” וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה: עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום והקרבתם מנחה חדשה לה’:” (כג , טו-טז) “וספרתם לכם” – תנו רבנן, וספרתם לכם, שתהא ספירה לכל אחד ואחד ( מנחות ס”ה:)

הרב מאור דוד כהן מסביר בקצרה מהו חינוך לקטנים וגם לגדולים. ומה אפשר לעשות שהחינוך לא כל כך עובד. וגם איך מתייחסים לאדם שאומר שהוא

“ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל”.
“את ה’ אלוקיך תירא ותעבוד ותן כבוד לשמו, ושמור מחללו.

” וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם עורלתו את פריו שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל (יט , כג) “ונטעתם” –

הקשר בין האבל על תלמידי רבי עקיבא לימי הכנה לקבלת התורה מה גדול הוא הכאב? מה מאוד קשה הגזירה? שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו

מדוע האהבה גורמת לריבים רבים ואיך נמנעים מהם? האם אפשר באמת לשמור על אהבה לאורך זמן? ומה זה בכלל גבולות… שיעור חשוב שמסביר איך יכלו

ביטויי הערגה ליום מתן תורה, מתחדשים עלינו בספירת העומר בכל שנה ושנה. ולכן ימים אלו צריכים לשמש עבורנו, זמן של העמקת ההכרה בגודל מעלת התורה

“כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחוקותיהם לא תלכו (יח , ג) ”

מדוע חשוב כל כך שהכהן הגדול ביום הכיפורים יהיה נשוי. הרי מפרישים אותו מאשתו? מדוע חכמים גדולים כל כך שנכנסו לפרדס נפגעו? מה התכלית של

הרב מאור דוד כהן מסביר איך שבת הגדול של יציאת מצרים, קשורה לשבת הגדול של ימינו. באקטואליה לתקופה, ולמלחמה, ובהבנת הדברים שהולכים להתרחש בקרוב מאוד.

”שבת שלפני פסח קורין אותו שבת הגדול, מפני הנס שנעשה בו” (שו”ע אורח חיים, סימן ת”ל). השם “שבת הגדול” מופיע כבר בספרים מבית מדרשו של

במסכת ערכין ובמקומות נוספים האריכו חז”ל את הדיבור בגנות עוון לשון הרע, ובגודל העונש הצפוי לחוטא בחטא זה. מדבריהם מובן שלעוון זה מיוחסת חומרה יתירה

הרב מאור דוד כהן מסביר איך הנגעים של פעם קשורים להיום, ואיך מה שנשמע לנו כל כך רחוק הוא בעצם קרוב. ואיך ייתכן שמה שנראה

במזמור ע”ח בתהילים, הנאמר בשיר של יום בא’ דחול המועד פסח, מוצאים אנו במפורש שתכלית סיפור ניסי מצרים היא חיזוק הביטחון בה’ יתברך ובשמירת מצוותיו.

” ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמן כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם” (ברכת האילנות) “אמר רב

  איך אפשר להיות כלי מבלי להיטמא? ואיך אפשר להיות פשוט מבלי להיות טיפש? וגם באיזה אופן תלמד את עצמך ואת ילדיך – להיות מציאות?

“כי אני ה’ אלוקיכם והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני… ” (יא, מד) “והתקדשתם” תניא, והתקדשתם – אלו מים ראשונים, והייתם קדושים – אלו מים

בדרך כלל רגילים להודות רק על הנס שנעשה עמהם ועל היחלצותם מן הצרה. אבל האמת צריכים הם להודות לא רק ההצלה אלא גם על היותם בצרה

מדוע חלק מהדשן היו מוציאים מחוץ למחנה וחלקו היו שמים בכלל אצל המזבח? ואיפה הדשן אצלנו בנפש – כלומר במקדש שבתוכנו?

אם על דבר הודאה על נס שנעשה לו כגון יורדי הים והולכי מדבריות וחבושי בית האסורים וחולה שנתרפא שהם צריכין להודות שכתוב בהן

בעדנו בתחילת ספר ויקרא שמדבר רבות על הקרבנות. יש להבין מאוד מדוע חפץ השם בעולות וזבחים? וכי אכילה יש לפניו? גם נבין לשם מה ישנה

מה גדול הוא יום הפורים, שבו מתכנסים “בכל דור ודור, משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר”. והשמחה מרקיעה שחקים, כי יושבים אנו במשתה של מלכו

” והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו, או את האבדה אשר

“ובחרושת אבן ובחרושת עץ, לעשות בכל מלאכת מחשבת ” (לה, לג) “מלאכת מחשבת”. תניא, נתכוון לזרוק שתים וזרק ארבע , לעניין שבת פטור, מאי טעמא?

הגר”ש וולבה שליט”א בספרו “עלי שור” אומר כוח אחד מקנן בכל אדם – העמוק שבכוחות. וכוח כביר הוא. למעשים הוא מביא, וגם את הדרך הוא