
פרשת קרח – לחיות את המשבצת
כל אדם גדוש במאוויים. הוא חפץ ונכסף אליהם, אלא שהמציאות בחיי היום יום מרבה לטפוח על פניו. החיים מעמידים את האדם בפני ניסיונות שונים, ומתוך

ממשיכים קדימה! אכלוס בית הכנסת “אחוזת הנשיא”.
דווקא בעיצומה של המלחמה שהיא מלחמה עצומה בין קודש לחול. דווקא עכשיו עם ישראל משקיע בצדקה האמיתית. בניית היהדות ובית התפילה. צדקה תציל ממוות אינה רק סיסמא. זוהי דרך חיינו. חיים לא של ניסים מקריים אלא ניסים אלוקיים המושתתים על היכולת שלנו להמשיך ולבנות ולהתקדם.
הצטרפו אלינו למאמץ האמיתי של סיום האיכלוס רגע לפני שמתחילים את עבודת הקודש פנימה.

כל אדם גדוש במאוויים. הוא חפץ ונכסף אליהם, אלא שהמציאות בחיי היום יום מרבה לטפוח על פניו. החיים מעמידים את האדם בפני ניסיונות שונים, ומתוך

” כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו לה’ באדם ובבהמה יהיה לך אך פדה תפדה את בכור האדם … ופדויו מבן חודש תפדה בערכך

“דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדורותם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת” (טו, לח) “פתיל תכלת” – תניא

סיסמת בני עלייה – עלה נעלה כי יכול נוכל לה “אין לי כח”, “איני מסוגל”, ביטויים אלה ואחרים נשמעים בכל תקופה, בכל מקום ובכל עניין.

“והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה”. בספרים הקדושים מבואר, אומר מרן הגר”י קנייבסקי, שכל הספיקות והבלבולים בענייני אמונה אינם נמצאים, אלא

הבחירה בין עשיית רצון השם לבין סיפוק מאוויי הגוף. הנה אנו ניצבים ולפנינו שני מחנות. יש האומרים נעשה ונשמע, המקיימים את דברי התנא “בטל רצונך

” … אשר יזיר לה’ קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו, … וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש…”(ו, ה – יא) “קדוש יהיה” – אמר

” ולא יבואו לראות כבלע את הקודש ומתו” (ד, כ) “לחשבוננו אין בפרשה הזו מצווה” ( ספר החינוך) . בסוף הפרשה מזהירה התורה את בני

תורת חסד “הלא שמעת בתי אל תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם נערותיי”. יש המכנים את המגילה בתואר: “שיר השירים

” ונתתי את עריכם חרבה והשימותי את מקדשכם ולא אריח בריח ניחוחכם” (כו, לא) “והשימותי את מקדשכם” – אמר רבי יהודה, בית הכנסת אף על

העמל – יסוד לתקווה לכל יחיד במשלי (פרק ב) נאמר: “אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה’ ודעת אלוקים תמצא”. כותב בעל ה”חפץ

שיר הלל לשבחה של תורה. ” מה ענין שמיטה אצל הר סיני?” מקשה רש”י בתחילת פרשת בהר. האם יש קשר בין שמיטה למעמד הר סיני

” ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלוקיך אני ה’ אלוקיכם” (כה, יז) “ולא תונו” – תנו רבנן, כשהוא אומר (פסוק יד) “וכי תמכרו ממכר

מה עדיף, משטר סוציאליסטי שיוויוני או קפיטליסטי דורסני, ולמה בעצם לא לנשוך? הרב מאור דוד כהן נוגע בעיקרי שורשי איסור הריבית ממנו נלמד מסר חשוב

” וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה: עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום והקרבתם מנחה חדשה לה’:” (כג , טו-טז) “וספרתם לכם” – תנו רבנן, וספרתם לכם, שתהא ספירה לכל אחד ואחד ( מנחות ס”ה:)

“ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל”.
“את ה’ אלוקיך תירא ותעבוד ותן כבוד לשמו, ושמור מחללו.

” וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם עורלתו את פריו שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל (יט , כג) “ונטעתם” –

הקשר בין האבל על תלמידי רבי עקיבא לימי הכנה לקבלת התורה מה גדול הוא הכאב? מה מאוד קשה הגזירה? שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו

מדוע האהבה גורמת לריבים רבים ואיך נמנעים מהם? האם אפשר באמת לשמור על אהבה לאורך זמן? ומה זה בכלל גבולות… שיעור חשוב שמסביר איך יכלו

ביטויי הערגה ליום מתן תורה, מתחדשים עלינו בספירת העומר בכל שנה ושנה. ולכן ימים אלו צריכים לשמש עבורנו, זמן של העמקת ההכרה בגודל מעלת התורה

“כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחוקותיהם לא תלכו (יח , ג) ”

מדוע חשוב כל כך שהכהן הגדול ביום הכיפורים יהיה נשוי. הרי מפרישים אותו מאשתו? מדוע חכמים גדולים כל כך שנכנסו לפרדס נפגעו? מה התכלית של

הרב מאור דוד כהן מסביר איך שבת הגדול של יציאת מצרים, קשורה לשבת הגדול של ימינו. באקטואליה לתקופה, ולמלחמה, ובהבנת הדברים שהולכים להתרחש בקרוב מאוד.

”שבת שלפני פסח קורין אותו שבת הגדול, מפני הנס שנעשה בו” (שו”ע אורח חיים, סימן ת”ל). השם “שבת הגדול” מופיע כבר בספרים מבית מדרשו של

במסכת ערכין ובמקומות נוספים האריכו חז”ל את הדיבור בגנות עוון לשון הרע, ובגודל העונש הצפוי לחוטא בחטא זה. מדבריהם מובן שלעוון זה מיוחסת חומרה יתירה

הרב מאור דוד כהן מסביר איך הנגעים של פעם קשורים להיום, ואיך מה שנשמע לנו כל כך רחוק הוא בעצם קרוב. ואיך ייתכן שמה שנראה

במזמור ע”ח בתהילים, הנאמר בשיר של יום בא’ דחול המועד פסח, מוצאים אנו במפורש שתכלית סיפור ניסי מצרים היא חיזוק הביטחון בה’ יתברך ובשמירת מצוותיו.

” ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמן כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם” (ברכת האילנות) “אמר רב

איך אפשר להיות כלי מבלי להיטמא? ואיך אפשר להיות פשוט מבלי להיות טיפש? וגם באיזה אופן תלמד את עצמך ואת ילדיך – להיות מציאות?

“כי אני ה’ אלוקיכם והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני… ” (יא, מד) “והתקדשתם” תניא, והתקדשתם – אלו מים ראשונים, והייתם קדושים – אלו מים
פה ניתן להקדיש.
תוכן
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?
