הרב עוזיאל עמר

“ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם ” ( ו, כז ) “ושמו את שמי ” – תניא, אמר רבי יהושע בן לוי , מניין שהקב”ה מתאווה לברכת כוהנים , תלמוד לומר” ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם” ( סנהדרין י”ט:) .

” ואלה תולדות אהרון ומשה ביום דיבר ה’ את משה בהר סיני ” ( ג, א ) “ואלה תולדות אהרון ומשה” – תניא, אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, כל המלמד את בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו שנאמר ואלה תולדות אהרון ומשה וסמיך ליה ואלה שמות בני אהרון לומר לך אהרון ילד ומשה לימד לפיכך נקראו על שמו ( סנהדרין י”ט:) .

” וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורודף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני אויבכם ” ( כו, לז) וכשלו איש באחיו- איש בעוון אחיו , מלמד שכולם ערבים זה בזה” ( סנהדרין כ”ז: )

“ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכיסהו בעפר” ( יז, יג)

“אמר רבי לוי בשם רבי שמעון בן לקיש, במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת לפני ה’ – שלא לפרסם את החטאים”

” … אשה ריח ניחוח לה’ ” ( א, ט) “אשה ריח ניחוח – נאמר בעולת בהמה “אשה ריח ניחוח” ובעולת העוף “אשה ריח ניחוח” ובמנחה “אשה ריח ניחוח” , ללמדך שאחד המרבה ואחד הממעיט , ובלבד שיכוון את לבו לשמים” ( מנחות ק”י ע”א ).

פרשתנו, העוסקת רובה ככולה במלאכת המשכן, פותחת באיסור עשיית מלאכה בשבת. פסוקים אלו היוו לחז”ל מקור לקשר בין איסור עשיית מלאכה בשבת לבין מלאכת המשכן

“ורחצו אהרון ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם: בבואם אל אוהל מועד ירחצו מים ולא ימותו או בגישתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה לה’: ורחצו

מדוע התורה מקפידה כל כך על החיבור בין החושן לאפוד שאסור שינתק אחד מהשני?

מה משמעות הביטוי “כל המצוות כולן”? מאימתי כמה מצוות בודדות נקראות בלשון הגמרא “כל המצוות כולן”?

למעשה קיימות שלוש גישות עקרוניות המתמודדות עם הבעיה . גישה אחת גורסת שאסור לנקוט שום אמצעי רפואי כנגד המחלה, כי כן רצון ה’.

“ברוך ה’ אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים “. מכאן מביאה הגמרא ראיה לכך שעל כל אדם לברך על נסים שהוא רואה בדומה ליתרו.

בדרך כלל אנשים רגילים להבין שבימות החול אנו דואגים ליכולת הקיום שלנו בשבת. הדבר נכון מבחינה טכנית , אולם מבחינה מהותית הדבר הוא הפוך , קדושת שבת היא משפיעה ברכה על ימות החול.

מה עניין ברכת הלבנה לקבלת פני שכינה? חז”ל אמרו מס’ טעמים. כשם שדרשו חז”ל גזרה שווה כאן, כך דרשו גזרה שווה במקום אחר. כשבאו ישראל למדבר סיני לקבל שכינה – ראש חודש היה.

לכאורה גם מכאן ניתן להוכיח שנכד חייב בכבוד זקנו, שהרי “בני בנים הרי הם כבנים”, והקשר של בני הבנים עשוי לחייב את הנכד בכבוד סבו. אולם ניתן לדחות את הראיות שצוינו לעיל ממה שסבא חייב ללמד תורה לנכדו, אין הכרח שהנכד יהיה חייב בכבוד סבו.

אנו רואים את יחסה השלילי של תורת ישראל כלפי כל גילוי של אלימות, אף אם מדובר בהרמת יד בלא להכות. וזאת לומד ריש לקיש מפרשתנו מפגישתו של משה לפני שנעשה מנהיג, עם שני אנשים עברים ניצים.

“וידבר ה’ אל משה ואהרון ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים … ” (ו ,יג) “ואל פרעה מלך מצרים – צוום עליו לחלוק לו כבוד בדבריהם ” (רש”י ). מכאן, שצריך לחלוק כבוד גם למלך גוי.דברים אלה של רש”י מבוססים על דברי המכילתא (בא פרשה י”ג):”משה חלק כבוד למלכות, וכן הקב”ה אמר לו לחלוק כבוד למלכות, שנאמר: “וידבר ה’ אל משה ואל אהרון ויצום אל פרעה”, צוום לחלוק כבוד למלכות”.