פרשת שבוע

“ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו ” (א , א) השבוע מתחילים לקרוא את ספר שמות, המתחיל במילים: “ואלה שמות

המלאך הגואל אותי מכל רע הוא יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ” (מח , טז ) “בן

ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלושים ומאת שנה , מעט ורעים היו ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם ” (מז , ט) “שלושים

“וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לבו וגו’”. כאשר נתבונן בכל פרשת עשר המכות נראה שבשעה שהמכות באו אל פרעה הוא

מצות הביטחון הנגזרת מתוך מצות האמונה, מחייבת את האדם לבטוח ולהאמין שכל מה שנעשה עמו הוא בוודאי לטובה. יש מקרים שבהם צרה פוקדת את האדם,

“וירא מנוחה כי טוב וגו’ ויט שכמו לסבול”. כל בר בי רב יודע כי דרך קניינה של התורה היא במנוחת הנפש בלי שום מפריעים. מן

“ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו” בספר “אור יהל” מובא משל המלמד אותנו כיצד יש להתבונן בפרשיות התורה. והמשל הוא לשני אנשים המבקרים

באיזה זכות אתה מגיע לארץ וכובש את עזה? הרי גם הסבתא שלך הגיעה מתימן או פולין? וגם בונוס – איך הילדים יתחילו להקשיב למה שאתה

“וישלח יעקוב מלאכים” בהתנהגותו של עשיו, אנו מוצאים סתירה. מצד אחד הוא אינו מתפעל כלל מן המלאכים משנשלחו אליו על ידי יעקוב, כמו שנאמר: “וישובו

“וְעַל־חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת־אָחִיךָ תַּעֲבֹד וגו” בברכת יצחק ליעקב ולעשיו יש לעמוד על כמה תמיהות: א) מה ראתה רבקה להבטיח ליעקב את הברכות? ב) האם אפשר

“ויאמר יעקב אל-נא אם-נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי , כי על כן ראיתי פניך כרות פני אלוקים ותירצני” (לג ,י ) “כראות פני

“והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך” (כח , יד ) “ימה וקדמה… ” – אמר רבי

“ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות, ויקרא את עשו בנו הגדול ,ויאמר אליו בני, ויאמר הנני” (כד , יד ) “ותכהינה עיניו ” –

“ויאמר ה’ אדוני אברהם הקרה נא לפני היום” הסבא מנובהרדוק זצ”ל הקשה בספר “מדרגות האדם” כמה קושיות בעניין התנהגותו ודבריו של אליעזר עבד אברהם. א.

“והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית

“וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה’ ” (יט , כז ) “אשר עמד שם” – תניא, אין עמידה אלא תפילה,

“ויהי אחד הדברים האלה והאלוקים נסה את אברהם”. מקשים העולם על השוני ביחסה של התורה אל הניסיון הראשון לעומת הניסיון האחרון – הוא לפלא בעיני

חכמינו זכרונם לברכה מדריכים אותנו בעצות שונות כדי לזכות בדין. אחת מן הדרכים שבאמצעותה נתן להינצל מן הדין היא להעביר על המידות. בגמרא מובא: “אמר

“ואברכה מברכיך ומקללך אאור ונברכו בך כל משפחות האדמה ” (יב, ג )
“ואברכה מברכיך” – מכאן אמרו , מי שנותנים לו כוס של ברכה לברך ואינו מברך מתקצרים ימיו, שנאמר ואברכה מברכיך” ( ברכות נ”ה ע”א) .

“תורה צִוה לנו משה, מורשה קהִלת יעקב”
בפרשת השבוע פרשת זאת הברכה ישנו פסוק המוריש את התורה לקהילת יעקב.