topadmin

ב”ה מסתבר שהקשר שלנו עם השם עמוס בדעות קדומות.   בעוד אנחנו מתארים את השם כ”אב הרחמן”.  מסתבר שאנשים באותה נשימה מפחדים שהשם יענישם או יפגע

אמירת הברכה על כל דבר מאכל או משקה היא פעולה שגרתית שאנו עושים עשרות פעמים מדי יום. הבה נתבונן בגודל השעה של אמירת הברכה, הבה

“ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם” – בכל מקום בו מתגוררים עשרה יהודים , מצווה עליהם לייחד בית שבו יתכנסו להתפלל, ובית זה נקרא בית כנסת.

שיעורו של הרב מאור דוד כהן לפרשת משפטים ההבדל בין חינול לאילוף הוא גדול ויש להכירו?  מדוע התורה מכניסה בין שני ציווים קשים של מכה

הסגולה של “אין עוד מלבדו” אינה עוד קמע אלא היא מהות חיינו ותכליתם. שנאמר: “וידעת היום והשבת אל לבבך, כי האלוקים, בשמים ממעל, ועל הארץ

“ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש: עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל כווייה תחת כווייה פצע תחת פצע

“ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד ויחרד כל העם אשר במחנה ” (יט, טז) “ויהי

נכון שזה מבלבל קצת מתי נכון להיות בדיסטנס עם הסובבים אותך ומתי לא? או מתי כדאי לצאת למלחמה איתם ומתי לא? ואם יש עוד אפשרויות

דוד המלך ע”ה אומר: “ואני תפילה”, וכן כתב רבנו יונה ב”שערי תשובה”: “אני איש תפילה”. הגדרה זו מעידה על קשר מיוחד שבין האדם לבין התפילה.

“ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמור פקוד יפקוד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם” (יג, יט) “ויקח

שיעור של הרב מאור דוד כהן לפרשת בא. מדוע הנפש הבהמית שלנו היא בעצם התכלית?   כיצד אפשר לקדש אותה?  מדוע משה התעקש כל כך לצאת

“ויאמר ה’ אל משה אמור אל אהרון קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים …” (ז , יט) רש”י בפרשה הביא את דברי המדרשים (

“ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו ” (א , א) השבוע מתחילים לקרוא את ספר שמות, המתחיל במילים: “ואלה שמות

המלאך הגואל אותי מכל רע הוא יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ” (מח , טז ) “בן

ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלושים ומאת שנה , מעט ורעים היו ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם ” (מז , ט) “שלושים

“וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לבו וגו’”. כאשר נתבונן בכל פרשת עשר המכות נראה שבשעה שהמכות באו אל פרעה הוא

מצות הביטחון הנגזרת מתוך מצות האמונה, מחייבת את האדם לבטוח ולהאמין שכל מה שנעשה עמו הוא בוודאי לטובה. יש מקרים שבהם צרה פוקדת את האדם,

“וירא מנוחה כי טוב וגו’ ויט שכמו לסבול”. כל בר בי רב יודע כי דרך קניינה של התורה היא במנוחת הנפש בלי שום מפריעים. מן

“ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו” בספר “אור יהל” מובא משל המלמד אותנו כיצד יש להתבונן בפרשיות התורה. והמשל הוא לשני אנשים המבקרים

באיזה זכות אתה מגיע לארץ וכובש את עזה? הרי גם הסבתא שלך הגיעה מתימן או פולין? וגם בונוס – איך הילדים יתחילו להקשיב למה שאתה

הידעת שליוונים לא הייתה בעיה של שטח בארץ ישראל? הם לא רצו להפריע ליהודים לחיות. להיפך! הידעת שאפילו הם העריכו מאוד את תורתנו החכמה? שהרי היוונים העריכו כידוע דברי חכמה. אם כן מה הייתה הבעיה שלהם איתנו? ועל מה כל המהומה. שיעור מרתק על הלכות חנוכה של הרב מאור דוד כהן – אקטואלי מאוד לימינו אנו.

“ויהי מקץ שנתיים ימים” “אשרי הגבר אשר שם בה’ מבטחו (תהילים מ’) זהו יוסף. ולא פנה אל רהבים – ע”י שאמר לשר המשקים וזכרתני והזכרתני

“ויאמר צדקה ממני” “יהודה אתה יודוך אחיך”, מקרא זה לא אלא אמרו כנגד צדיקים שכובשין את יצרם ומודים במעשיהם, שכל המודה במעשיו זוכה לחיי העוה”ב”

“וישלח יעקוב מלאכים” בהתנהגותו של עשיו, אנו מוצאים סתירה. מצד אחד הוא אינו מתפעל כלל מן המלאכים משנשלחו אליו על ידי יעקוב, כמו שנאמר: “וישובו

“וְעַל־חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת־אָחִיךָ תַּעֲבֹד וגו” בברכת יצחק ליעקב ולעשיו יש לעמוד על כמה תמיהות: א) מה ראתה רבקה להבטיח ליעקב את הברכות? ב) האם אפשר

“ויאמר אליהם יעקב אביהם אותי שכלתם, יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין תיקחו עלי היו כולנה ” (מב , לו) “יוסף איננו… ” – תניא,

“היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמור לאיש אשר אלה לו אנוכי הרה, ותאמר הכר נא למי החותמת והפתילים והמטה האלה ” (לח , כה)

“ויאמר יעקב אל-נא אם-נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי , כי על כן ראיתי פניך כרות פני אלוקים ותירצני” (לג ,י ) “כראות פני

“והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך” (כח , יד ) “ימה וקדמה… ” – אמר רבי

“ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות, ויקרא את עשו בנו הגדול ,ויאמר אליו בני, ויאמר הנני” (כד , יד ) “ותכהינה עיניו ” –