התשובה קרובה אליך מאוד
כי המצווה זאת…. לא רחוקה היא… באיזו מצווה עוסקים פסוקים אלו? האם במצווה בודדת או בכל המצוות כולן? מה ניתן ללמוד ממחירה היקר של תרופה שספק אם תציל חיים?
כי המצווה זאת…. לא רחוקה היא… באיזו מצווה עוסקים פסוקים אלו? האם במצווה בודדת או בכל המצוות כולן? מה ניתן ללמוד ממחירה היקר של תרופה שספק אם תציל חיים?
“כי המצווה הזאת אשר אנכי מצווך לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא … כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו ” (ל, י”א – י”ד) “והנכון, כי על כל התורה יאמר ‘כל המצווה אשר אנכי מצווך היום’, אבל ‘המצווה הזאת’ על התשובה הנזכרת, כי והשבות אל לבבך ושבת עד ה’ אלוקיך מצווה שיצווה אותנו לעשות כן” (רמב”ן).
בפרשתנו ישנו פסוק עם ציווי מעניין מאוד : “יְקִימְךָ יְהוָה לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָךְ כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְות יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו.”. והיינו שמעבר לשמירת המצוות האמורה בפסוק. ישנו גם ציווי “ללכת בדרכי השם”. וצריך להבין מהו הפירוש הליכה בדרכי השם?
“והיה לא תשמע בקול ה’ אלוקיך” וגו’.
בכוח שמיעת התוכחה להביא את האדם להתעוררות גדולה, אומר הגר”ר לוינשטיין זצ”ל.
הקללות ממש מפחידות… איזו נחמה מסתתרת בתוכן? מתי אדם שחותך אדם אחר בסכין – רק רוצה לעזור לו? ושיעור קטן בפרופורציות בין פורענות לגאולה.
בפרשתנו : כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם; וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ; וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא; וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ.
“זכור את אשר עשה ה’ אלוקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים”.
“נצטווינו לזכור בפה ולהשיב אל ליבנו מה שעשה ה’ יתעלה למרים כשדברה באחיה
“ולא תשים דמים בביתך”
גל הטרור האחרון הציף מחדש את הדרישות להרחבת רישיונות הנשק לאזרחים. בימים מתוחים אלה ראוי שכל אדם בעל אקדח יישא אותו ויש לתת רישיונות לאנשים ראויים בתהליך פשוט יותר.
מה ההבדל בין תועים בדרך לבין נידחים? למה מדברים דווקא על שור ושה ואחר כך על חמור ושמלה? למה יש שני פעלים ‘השב תשיבם’ ואיך לומדים איך לאהוב לקיים מצוות?
“כי יקרא קן ציפור לפניך, בדרך בכל עץ או על הארץ, אפרוחים או ביצים והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים, לא תקח האם על הבנים. שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים ” (כ”ב, ו-ז)
“לא תירא מהם כי ה’ אלוקיך עמך המעלך מארץ מצרים”.
חובת המאמין השלם אומר הגר”י לוינשטיין זצ”ל להאמין שאין נבצר מהקדוש ברוך הוא לעשותו! האדם חייב לדעת ולהכיר שאין בטבע ובבריאה שום חוק עצמאי ,אלא הגל נעשה על פי רצונו יתברך.
שֹׁפְטִ֣ים וְשֹׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן לְךָ֙””
שאלת השאלות מי צריך למנות את השופטים הפוליטיקאים או השופטים?
במאמר זה נסקור את מינוי השופטים בתקופות שונות ועד היום.
פרשתנו מדברת על שופטים ועל שוטרים. ומסבירים חז”ל שהשופטים הם הדיינים שפוסקים ומכריעים את הדין. (על פי משפטי התורה כמובן). והשוטרים הם האוכפים את ביצוע פעולות הדין (רשות מבצעת).
אלא שבתפילת שמונה עשרה הנאמרת שלוש פעמים בכל יום חול אנו מבקשים : “השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה”. וכך הוא בישעיהו : “ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה…” ולאן נעלמו השופטים? ומהו זה שבאו במקומם יועצים?
וכי בחוץ לארץ לא צריך דיינים? האם תפקידו של בית דין הוא רק ליישב סכסוכים בין בני אדם? מהי המטרה המיוחדת של בתי הדין בארץ ישראל?
“לא-יקום עד אחד באיש, לכל-עוון ולכל-חטאת, בכל-חטא, אשר יחטא: על-פי שני עדים, או על-פי שלשה עדים -יקום דבר” (יט, ט”ו)
“ראה אנוכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה”.
“ברכה וקללה למה נאמר, לפי שנאמרו ‘החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה'”.
שמא יאמרו ישראל ונתן המקום לפנינו שתי דרכים מדרך החיים ודרך המוות, נלך באיזו שנרצה. תלמוד לומר: ‘ובחרת בחיים’.
פרשתנו פותחת בציווי שהוא גם עצה אלוקית נפלאה : “ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה…. ”
את הברכה ואת ההיפך מהברכה בדרך כלל לא רואים בעיניים הגשמיות אלא בעיני השכל.
עיני השכל הם אמנם נמצאים בתוך שכלו של האדם ואינה ראייה גשמית, אך כשישנה “ראייה שכלית” היא חזקה עוד יותר מראייה גשמית.
מדוע אסור לפצוע את הגוף בשל אבל? אם הנשמה ממשיכה להתקיים, אז למה בכלל מתאבלים? ומה ניתן ללמוד מאבלות על מת לאבל על חורבן בית המקדש?
“אחרי ה’ אלוקיכם תלכו ואותו תיראו ואת מצוותיו תשמורו ובקולו תשמעו ואותו תעבודו ובו תדבקון ” (יג, ה) “אחרי ה’ אלוקיכם תלכו ” – אמר רבי חמא בר חנינא , מאי דכתיב “אחרי ה’ אלוקיכם תלכו”, וכי אפשר לאדם להלך אחר השכינה והלוא כבר נאמר “כי ה’ אלוקיך אש אוכלה הוא” אלא להלך אחר מידותיו של הקב”ה. מה הוא מלביש ערומים אף אתה הלבש ערומים, מה הוא ביקר חולים אף אתה בקר חולים, מה הוא ניחם אבלים אף אתה נחם אבלים , מה הוא קבר מתים אף אתה קבור מתים ( סוטה י”ד ע”א ) .
הגמרא בסוף מסכת תענית אומרת כך על מחול הכרמים של השידוכים המפורסמים שהיו בטו באב : “…יפיפיות שבהן, מה היו אומרות: תנו עיניכם ליופי שאין אישה אלא ליופי , מיוחסות שבהן היו אומרות: תנו עיניכם למשפחה לפי שאין אישה אלא לבנים, מכוערות שבהן מה היו אומרות: קחו מקחכם לשם שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים” (תענית ל”א.).
“ועתה ישראל מה ה’ אלוקיך שאל מעמך כי אם ליראה”.
הגדרת מצוות היראה כיסוד המצוות מחייבת אותנו. אמר הג”ר אורי שרגא הלוי קלרמן שליט”א עלינו לבדוק אם אנו מקיימים מצווה זו בדקדוק.
“כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה”
שלטון החוק זקוק למערכת שיש בידה סמכות לאכוף את הנורמות המשפטיות המסדירות את חיי החברה. אכיפה זו כרוכה לעתים, למרבה הצער, בצורך לעשות שימוש בכוח, כדברי המשנה, “אלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו”(אבות ג, ב.), וכדברי המדרש, “אם אין שוטרים – אין שופטים”.
למה התורה משבחת את ארץ ישראל דווקא ביתרונות הגשמיים שלה במקום להזכיר את המעלות הרוחניות של הארץ? למה סבור המדרש שהמבול לא ירד בארץ ישראל? ומהי המחלוקת בין הב”ח לבעל הטורים על נוסח ברכת מעין שלוש?
“ואכלת ושבעת וברכת את ה’ אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך ” (ח, י) “ואכלת ושבעת וברכת ” – תניא, אמר רבי יהודה , מניין לברכת המזון לאחריה מן התורה שנאמר ואכלת ושבעת וברכת ( ברכות כ”א ע”א ) .
“אתה הראית לדעת כי ה’ הוא האלוקים אין עוד מלבדו”.
הקדוש ברוך הוא נתן למרכבה הטמאה כוח לשנות סדרי טבע המזלות שהם נקראים פמליא של מעלה, אבל שלא יהא בכוחה לשנות חלילה מסדר הפעולות הקדושות של כוחות המרכבה הקדושה.
בפרשתינו נמצאת אחת המצוות היסודיות, הידועות והמפורסמות – מצוות “קריאת שמע”.
התראות
