ספר דברים

“אחרי ה’ אלוקיכם תלכו ואותו תיראו ואת מצוותיו תשמורו ובקולו תשמעו ואותו תעבודו ובו תדבקון ” (יג, ה) “אחרי ה’ אלוקיכם תלכו ” – אמר רבי חמא בר חנינא , מאי דכתיב “אחרי ה’ אלוקיכם תלכו”, וכי אפשר לאדם להלך אחר השכינה והלוא כבר נאמר “כי ה’ אלוקיך אש אוכלה הוא” אלא להלך אחר מידותיו של הקב”ה. מה הוא מלביש ערומים אף אתה הלבש ערומים, מה הוא ביקר חולים אף אתה בקר חולים, מה הוא ניחם אבלים אף אתה נחם אבלים , מה הוא קבר מתים אף אתה קבור מתים ( סוטה י”ד ע”א ) .

הגמרא בסוף מסכת תענית אומרת כך על מחול הכרמים של השידוכים המפורסמים שהיו בטו באב : “…יפיפיות שבהן, מה היו אומרות: תנו עיניכם ליופי שאין אישה אלא ליופי , מיוחסות שבהן היו אומרות: תנו עיניכם למשפחה לפי שאין אישה אלא לבנים, מכוערות שבהן מה היו אומרות: קחו מקחכם לשם שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים” (תענית ל”א.).

“ועתה ישראל מה ה’ אלוקיך שאל מעמך כי אם ליראה”.
הגדרת מצוות היראה כיסוד המצוות מחייבת אותנו. אמר הג”ר אורי שרגא הלוי קלרמן שליט”א עלינו לבדוק אם אנו מקיימים מצווה זו בדקדוק.

“כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה”
שלטון החוק זקוק למערכת שיש בידה סמכות לאכוף את הנורמות המשפטיות המסדירות את חיי החברה. אכיפה זו כרוכה לעתים, למרבה הצער, בצורך לעשות שימוש בכוח, כדברי המשנה, “אלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו”(אבות ג, ב.), וכדברי המדרש, “אם אין שוטרים – אין שופטים”.

למה התורה משבחת את ארץ ישראל דווקא ביתרונות הגשמיים שלה במקום להזכיר את המעלות הרוחניות של הארץ? למה סבור המדרש שהמבול לא ירד בארץ ישראל? ומהי המחלוקת בין הב”ח לבעל הטורים על נוסח ברכת מעין שלוש?

“ואכלת ושבעת וברכת את ה’ אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך ” (ח, י) “ואכלת ושבעת וברכת ” – תניא, אמר רבי יהודה , מניין לברכת המזון לאחריה מן התורה שנאמר ואכלת ושבעת וברכת ( ברכות כ”א ע”א ) .

“אתה הראית לדעת כי ה’ הוא האלוקים אין עוד מלבדו”.
הקדוש ברוך הוא נתן למרכבה הטמאה כוח לשנות סדרי טבע המזלות שהם נקראים פמליא של מעלה, אבל שלא יהא בכוחה לשנות חלילה מסדר הפעולות הקדושות של כוחות המרכבה הקדושה.

בפרשתינו נמצאת אחת המצוות היסודיות, הידועות והמפורסמות – מצוות “קריאת שמע”.

“ונקי וצדיק אל תהרוג ”

מדוע אנו אומרים ‘ברוך שם כבוד מלכותו’ בלחש? למה בכלל אומרים באמצע קריאת שמע מילים שלא כתובות בתורה? איך יתכן שחז”ל משווים מילים אלו לתכשיט מלכותי מצד אחד ולאוכל המוני ולא מכובד, מצד שני?

“כי יביאך ה’ אלוקיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גויים רבים מפניך החיתי והגרגשי והאמורי והכנעני והפריזי והחוי והיבוסי שבעה גויים רבים ועצומים ממך ונתנם ה’ אלוקיך לפניך והכיתם החרם תחרים אותם לא תכרות להם ברית ולא תחנם ” (ו, א-ב) “ולא תחנם” – תניא, ולא תחנם – לא תתן להם חניה בקרקע, דבר אחר ולא תחנם – לא תתן להם חן, דבר אחר לא תחנם – לא תתן להם מתנת חינם (עבודה זרה כ’ ע”א ) .

“לא תגורו מפני איש, כי המשפט לאלהים הוא”

אולם השמחות היה הומה אדם, כולם שמחים ומתרגשים.
לא בכל יום משתלבת מצווה לשמח חתן וכלה עם מצות “לב אלמנה ארנין”.

הגמרא במסכת מכות מביאה סיפור מדהים וזה לשונו (עם הערות על דעת עבדכם הכותב בלבד – בסוגריים)

מפרשתנו עולה שעיקר חטא המרגלים – איננו של המרגלים עצמם. מהו הגורם לכל צרות הגלות, לכל הרדיפות, הפוגרומים והגירושים? איך ניתן לתקן זאת בתשעה באב?

“אוכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תיתן לי ושתיתי…” (ב, כח) “אוכל בכסף תשברני …” – תניא, השלקות של עובדי כוכבים אסורין, דאמר קרא אוכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תיתן לי ושתיתי – כמים, מה מים שלא נשתנו מברייתן ע”י האור אף אוכל שלא נשתנה מברייתו ע”י האור (עבודה זרה ל”ז ע”ב) .