אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה.
האומנם מי שעוסק בתורה הוא בן חורין? לפי ההנחה המקובלת, חיי חופש וחירות הם דווקא מנת חלקם של פורקי עול תורה. כיצד אפוא, נוכל להבין
האומנם מי שעוסק בתורה הוא בן חורין? לפי ההנחה המקובלת, חיי חופש וחירות הם דווקא מנת חלקם של פורקי עול תורה. כיצד אפוא, נוכל להבין
“ורחצו אהרון ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם: בבואם אל אוהל מועד ירחצו מים ולא ימותו או בגישתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה לה’: ורחצו
בפרשתנו מסופר על החטא הנורא של מעשה העגל. במבט ראשון נראה שעם ישראל חטאו בעבודה זרה – החטא שסותר את הראשון מתוך עשרת הדברות “אָנֹכִי
איך ייתכן שניתן לקיים תורה ומצוות ועדיין להיות קרים ואדישים לאלוקות? והאם יש דרך לצאת מזה?
כאשר האדם מביט אל המקומות הנשגבים האלה, מיד הוא ממעט בדיבורו. כמו שכתוב: “כי האלוקים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים”
מדוע התורה מקפידה כל כך על החיבור בין החושן לאפוד שאסור שינתק אחד מהשני?
השמחה הגדולה ביותר היא לשמח לב עניים, יתומים, אלמנות וגרים. מוטב לו לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשילוח מנות לרעיו, שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה
ואתה תצוה את בני ישראל’ והרי בכל התורה משה מצווה את ישראל, ובכל זאת בכל התורה נאמר ‘וידבר ה’ אל משה לאמר’. מדוע דווקא כאן מופיע הביטוי ‘ואתה תצוה’?
מקורה של מורשת הצדקה הוא בתפיסה המוצאת את ביטויה במילה צדקה, הנגזרת מן צד”ק. המשמעות הרעיונית של הקשר הלשוני הוא, שאין בנתינת הצדקה משום מעשה של חסד
מה משמעות הביטוי “כל המצוות כולן”? מאימתי כמה מצוות בודדות נקראות בלשון הגמרא “כל המצוות כולן”?
ונשאלת השאלה, הרי כל הכסף והזהב שייך לה’ וכפי שכתוב: “לי הכסף ולי הזהב נאום ה'”, ואם כן, מה צורך יש לה’ בתרומה זאת.
למעשה קיימות שלוש גישות עקרוניות המתמודדות עם הבעיה . גישה אחת גורסת שאסור לנקוט שום אמצעי רפואי כנגד המחלה, כי כן רצון ה’.
הרופא הסביר אינו רק “הרופא הממוצע”, וגם אינו “הרופא האידיאלי” שאינו טועה לעולם, אלא הוא רופא המבסס את החלטותיו על ידע קודם ומחקרים מעודכנים ופועל לפי השיטות המקובלות והמעודכנות.
ה”חפץ חיים” אומר שכל מיני צער הבאים על האדם הם מן השמים. ואפילו חירופים וגידופים מכוונים מהשמיים, אלא שמגלגלים חוב על ידי חייב.
עם ישראל כבר מאמינים במשה – אז מדוע סובר הרמב”ם שמטרת מעמד הר סיני היא האמונה בנבואת משה?
מה הדין, אם על אף קבלת התורה מרצון לאחר זמן, מסרב יהודי לקיים אחת ממצוות התורה, האם ניתן לכפותו לקיימה, ומי מוסמך לכך? ואם כן, האם ניתן לכפות על קיום המצוות גם בימינו?
“ברוך ה’ אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים “. מכאן מביאה הגמרא ראיה לכך שעל כל אדם לברך על נסים שהוא רואה בדומה ליתרו.
מהעובדה שיתרו נוטש את משפחתו וממיר את דתו הבינו חז”ל שכנראה שמע שמועה מיוחדת שהסובבים לא שמעו אותה. ולכן יש כאן תמיהה. יתרו שמע מה שכולם שמעו את אותה שמועה.
כוונתם בזה היתה לעורר רחמי שמים וקיוו שכשם שהם עוסקים בגמילות חסדים, כך יתעורר גם למעלה חסד השם יתברך עליהם ויבטל מעליהם את הגזירות של פרעה.
לבסוף באמת כך היה, דבר זה היה סיבה לגאולתם.
השאלה הגדולה היא האם יועץ משפטי צריך להיות מינוי של השר או של ראש הממשלה כמשרת אימון ולהזהיר אותו ממהלכים לא חוקיים, או שמא יועץ משפטי צריך להיות משרה ממשלתית שאינה קשורה לשר
למה צריך לומר למלך מצרים שהעם ברח – הרי הוא שחרר אותם רק לפני כמה פסוקים? למה הוא מופתע מכך שהם יצאו?
שורש המהפך בעולם של השנים האחרונות. מדוע המים להם חומה מימינם ומשמאלם?
מה עניין ברכת הלבנה לקבלת פני שכינה? חז”ל אמרו מס’ טעמים. כשם שדרשו חז”ל גזרה שווה כאן, כך דרשו גזרה שווה במקום אחר. כשבאו ישראל למדבר סיני לקבל שכינה – ראש חודש היה.
מדברים על הילכת הסבירות. האם לא סביר להכשיר אדם שהיועץ המשפטי לממשלה קבע שפרשת דרעי היא, “שההר לא הוליד אפילו עכברון”. שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת
פה ניתן להקדיש.
תוכן