פרשת שבוע

במזמור ע”ח בתהילים, הנאמר בשיר של יום בא’ דחול המועד פסח, מוצאים אנו במפורש שתכלית סיפור ניסי מצרים היא חיזוק הביטחון בה’ יתברך ובשמירת מצוותיו.

” ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמן כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם” (ברכת האילנות) “אמר רב

  איך אפשר להיות כלי מבלי להיטמא? ואיך אפשר להיות פשוט מבלי להיות טיפש? וגם באיזה אופן תלמד את עצמך ואת ילדיך – להיות מציאות?

“כי אני ה’ אלוקיכם והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני… ” (יא, מד) “והתקדשתם” תניא, והתקדשתם – אלו מים ראשונים, והייתם קדושים – אלו מים

בדרך כלל רגילים להודות רק על הנס שנעשה עמהם ועל היחלצותם מן הצרה. אבל האמת צריכים הם להודות לא רק ההצלה אלא גם על היותם בצרה

מדוע חלק מהדשן היו מוציאים מחוץ למחנה וחלקו היו שמים בכלל אצל המזבח? ואיפה הדשן אצלנו בנפש – כלומר במקדש שבתוכנו?

אם על דבר הודאה על נס שנעשה לו כגון יורדי הים והולכי מדבריות וחבושי בית האסורים וחולה שנתרפא שהם צריכין להודות שכתוב בהן

בעדנו בתחילת ספר ויקרא שמדבר רבות על הקרבנות. יש להבין מאוד מדוע חפץ השם בעולות וזבחים? וכי אכילה יש לפניו? גם נבין לשם מה ישנה

מה גדול הוא יום הפורים, שבו מתכנסים “בכל דור ודור, משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר”. והשמחה מרקיעה שחקים, כי יושבים אנו במשתה של מלכו

” והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו, או את האבדה אשר

כמה אמיתי אפשר להיות בעולם מלא שקרים? הרי העולם הזה הוא מעלים ומסתיר כידוע. ואיך אפשר להישאר בו אמיתי וכנה? הרב מאור דוד כהן, מסביר

בציווי על שמירת השבת “אך את שבתותי תשמרו” נקטה התורה לשון הכוללת שבתות הרבה. תמה על כך בעל ה”חפץ חיים ” מה פשר הדבר ?

“ויקם משה את המשכן וייתן את אדניו וישם את קרשיו וייתן את בריחיו ויקם את עמודיו ” (לה, לג) “ויקם משה”. תניא, רבי אומר, “ויקם

הרב מאור דוד כהן מסביר מדוע רק ביהדות חוגגים שנה מעוברת. ומהי שנה מעוברת. איך זה יכול להשפיע על החיים שלנו ומה היא “דרך השמש”

“ובחרושת אבן ובחרושת עץ, לעשות בכל מלאכת מחשבת ” (לה, לג) “מלאכת מחשבת”. תניא, נתכוון לזרוק שתים וזרק ארבע , לעניין שבת פטור, מאי טעמא?

הגר”ש וולבה שליט”א בספרו “עלי שור” אומר כוח אחד מקנן בכל אדם – העמוק שבכוחות. וכוח כביר הוא. למעשים הוא מביא, וגם את הדרך הוא

מדוע שבר משה את הלוחות? ואיך זה קשור להרמת הבית שלי אשתי והילדים אל על? שיעור מרתק לפרשת כי תשא. שנותן מבט על הפרשה גם

“כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה’ בפקוד אותם ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם ” (ל, יב) “…ולא יהיה

ב”ה מסתבר שהקשר שלנו עם השם עמוס בדעות קדומות.   בעוד אנחנו מתארים את השם כ”אב הרחמן”.  מסתבר שאנשים באותה נשימה מפחדים שהשם יענישם או יפגע

אמירת הברכה על כל דבר מאכל או משקה היא פעולה שגרתית שאנו עושים עשרות פעמים מדי יום. הבה נתבונן בגודל השעה של אמירת הברכה, הבה

“ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם” – בכל מקום בו מתגוררים עשרה יהודים , מצווה עליהם לייחד בית שבו יתכנסו להתפלל, ובית זה נקרא בית כנסת.

שיעורו של הרב מאור דוד כהן לפרשת משפטים ההבדל בין חינול לאילוף הוא גדול ויש להכירו?  מדוע התורה מכניסה בין שני ציווים קשים של מכה

הסגולה של “אין עוד מלבדו” אינה עוד קמע אלא היא מהות חיינו ותכליתם. שנאמר: “וידעת היום והשבת אל לבבך, כי האלוקים, בשמים ממעל, ועל הארץ

“ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש: עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל כווייה תחת כווייה פצע תחת פצע

“ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד ויחרד כל העם אשר במחנה ” (יט, טז) “ויהי

נכון שזה מבלבל קצת מתי נכון להיות בדיסטנס עם הסובבים אותך ומתי לא? או מתי כדאי לצאת למלחמה איתם ומתי לא? ואם יש עוד אפשרויות

דוד המלך ע”ה אומר: “ואני תפילה”, וכן כתב רבנו יונה ב”שערי תשובה”: “אני איש תפילה”. הגדרה זו מעידה על קשר מיוחד שבין האדם לבין התפילה.

“ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמור פקוד יפקוד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם” (יג, יט) “ויקח

שיעור של הרב מאור דוד כהן לפרשת בא. מדוע הנפש הבהמית שלנו היא בעצם התכלית?   כיצד אפשר לקדש אותה?  מדוע משה התעקש כל כך לצאת

“ויאמר ה’ אל משה אמור אל אהרון קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים …” (ז , יט) רש”י בפרשה הביא את דברי המדרשים (