פרשת שבוע

אחד היסודות העיקריים בדרכי ניהול המשפט, לפי עקרונות היושר, הוא זכות הטיעון של הנאשם. זכות יסוד זו, למדוה חכמי ההלכה מכמה וכמה פרשיות שבתחילתו של ספר בראשית בדבריו של הרמ”א

ומכח זה לבנים של יוכבד נוצר קשר עמוק של מחוייבות כלפי העם, קשר שיוביל להנהגה המופלאה שמוציאה את ישראל ממצרים. אכן, בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו.

איך יעקב אבינו חי במצרים כגימטריא “טוב” הרי מצריים היא מקום נמוך ביותר?

רק לפני מותו כאשר קרבו ימי ישראל למות, אז-“ויקרא לבנו יוסף”. ואכן חז”ל אומרים שבאותה פעם יחידה שבא יוסף אל יעקב, נפל פחד על האחים אולי סיפר אז ליעקב את מכירתו.

לכאורה גם מכאן ניתן להוכיח שנכד חייב בכבוד זקנו, שהרי “בני בנים הרי הם כבנים”, והקשר של בני הבנים עשוי לחייב את הנכד בכבוד סבו. אולם ניתן לדחות את הראיות שצוינו לעיל ממה שסבא חייב ללמד תורה לנכדו, אין הכרח שהנכד יהיה חייב בכבוד סבו.

ארבע עשרה שנים כיהנתי כיו”ר וועד ההורים בישיבת הדרום. בשנותיי הראשונות הנהלת הישיבה הייתה בשליטת הנהלה שונה משל היום. זיכני הקב”ה והייתי אחד המעורבים בהחלפת ההנהלה. לאחר דיונים רבים מאוד בחרנו את רשת בני עקיבא לנהל את הישיבה.

לעילוי נשמת מורי ורבי, הרב חיים מאיר בן אברהם מרדכי דרוקמן, הכ”מ, שנתבקש השבוע לישיבה של מעלה

יש לשים לב אל הילד שבוכה בעריסה. גם אם הוא כבר בן חמישים ומעלה..

בפרשה שלנו מברך יעקב את בניו לפני מותו. ברגעים מיוחדים אלו, מוסר יעקב לבניו את שרביט ההנהגה ומגלה לכל שבט מהם הכוחות המיוחדים שבהם הוא

אנו רואים את יחסה השלילי של תורת ישראל כלפי כל גילוי של אלימות, אף אם מדובר בהרמת יד בלא להכות. וזאת לומד ריש לקיש מפרשתנו מפגישתו של משה לפני שנעשה מנהיג, עם שני אנשים עברים ניצים.

תחום דיני עבודה במשפט העברי זכה להידון בהרחבה בשורה ארוכה של ספרים ומאמרים. אנו נתמקד רק בפן אחד שלהם, איסור “העסקה פוגענית”.

רעיון לפרשת שמות מתורת אור החיים הקדוש – לע”נ מו”ר הרב חיים מאיר בן אברהם מרדכי דרוקמן הכ”מ

הירידה למצרים הינה גם היום. צריכים להחיות את הילדים, ולהיזהר שלא יושלכו ליאור הרוחני ח”ו

“וידבר ה’ אל משה ואהרון ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים … ” (ו ,יג) “ואל פרעה מלך מצרים – צוום עליו לחלוק לו כבוד בדבריהם ” (רש”י ). מכאן, שצריך לחלוק כבוד גם למלך גוי.דברים אלה של רש”י מבוססים על דברי המכילתא (בא פרשה י”ג):”משה חלק כבוד למלכות, וכן הקב”ה אמר לו לחלוק כבוד למלכות, שנאמר: “וידבר ה’ אל משה ואל אהרון ויצום אל פרעה”, צוום לחלוק כבוד למלכות”.

אחד המאפיינים הבולטים בהתנהגותו של פרעה במהלך המכות הוא הדואליות שאימץ כשיטה: בתחילה, פיזר הבטחות לשחרר את בני ישראל ממצרים בתמורה להסרת המכה, לאחר שהוסרה הקשיח את עמדתו כבראשונה וסירב לקיים את הבטחתו לשחרר את בני ישראל.

מכת הברד מכונה ‘כל מגפותי’. והקב”ה מבהיר שבשש המכות הקודמות הוא רק רצה להראות את כוחו, ומשמע שזאת המכה המשמעותית ביותר, שנועדה להראות את כוחו של ה’ בכל הארץ.

שהרי משה הגיע למקום יותר גבוה בנבואתו ובעוצמת הגילוי שהביא עמו. ואיך ייתכן שהיה חסר אצלו מה שאצל האבות היה בלי שום פקפוק? אלא מוסבר בתורת החסידות שהאבות היו שייכים יותר לבחינת המידות, ומשם הייתה תכלית עבודתם. אברהם מצד מידת החסד, (נתינה והשפעה), יצחק מצד הגבורה (עמידה בתוקף), ויעקב מבחינת התפארת (התכללות המידות). בעוד משה רבנו – עבודתו הייתה עבודת המוחין. השגה תכליתית ומהותית עד לדרגות נבואה שלא קם נביא כמשה

הנשמה רוצה אלוקות. ואת זה היוונים רצו לאסור, הרב מאור דוד כהן בסיפור מפתיע.

למה זה קרה לנו על פי הסוד והחסידות? סודו של עשיו הרב מאור דוד כהן – באתר הללויה – מה זה עולם התהו? ומה כל

מדוע יצחק אהב את עשיו? ואיך זה קשור לבן שלך? ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו הרב מאור דוד כהן רב קהילת הללויה ושכונת

  אחת השאלות הנפוצות הן – מנהג והלכה – מה קודם? המנהג הקדוש שלי? או כבודו של חברי? ומה קורה במקום ששניהם מתנגשים אחד עם

פרשת אחרי מות קדושים – דבר הרב בקשר לפרשיות שלפנינו מוצאים אנו שהן עוסקות כולן בענייני קדושה. החל מקדושת יום הכיפורים הגדול והנורא וכלה בקדושות

פרשת שופטים-דבר הרב ב”ה פרשת שופטים פרשתנו מדברת על שופטים ועל שוטרים.   ומסבירים חז”ל שהשופטים הם הדיינים שפוסקים ומכריעים את הדין. (על פי משפטי

פרשת ראה- דבר הרב ב”ה ראה – אנכי ! פרשתנו פותחת בציווי שהוא גם עצה אלוקית נפלאה : “ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה…. ”

פרשת עקב- דבר הרב ב”ה שומעים גם בעקב? פרשתו מתחילה בפסוק “והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר [השם אלוקיך] לך את

פרשת דברים- דבר הרב ב”ה מי רואה בשמחתה של ירושלים? הגמרא במסכת תענית מספרת לנו ש”כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה”, ולכאורה הדבר תמוה

פרשת מסעי- דבר הרב ב”ה היעד – הנסיעה. בפרשתנו אנו מוצאים דבר והיפוכו.   כתוב בתחילת פרשתנו “ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה