
ממשיכים קדימה! אכלוס בית הכנסת “אחוזת הנשיא”.
דווקא בעיצומה של המלחמה שהיא מלחמה עצומה בין קודש לחול. דווקא עכשיו עם ישראל משקיע בצדקה האמיתית. בניית היהדות ובית התפילה. צדקה תציל ממוות אינה רק סיסמא. זוהי דרך חיינו. חיים לא של ניסים מקריים אלא ניסים אלוקיים המושתתים על היכולת שלנו להמשיך ולבנות ולהתקדם.
הצטרפו אלינו למאמץ האמיתי של סיום האיכלוס רגע לפני שמתחילים את עבודת הקודש פנימה.

מדוע התקשה משה בהכנת המנורה? למה היה צורך שה’ יראה למשה מנורה מאש? ובכלל, למה חוזרים על מעשה המנורה אחרי שהוא כבר נכתב בפרשות העוסקות במשכן?

“ויצעק משה אל ה’ לאמר אל נא רפא נא לה ” ( יב, יג ) “רפא נא לה ” – אמר ר’ יעקב אמר רב חסדא, כל המבקש רחמים על חברו אין צריך להזכיר שמו, שנאמר “אל נא רפא נא לה” ולא קמדכר (מזכיר) שמה דמרים ( ברכות ל”ד ע”א ) .

בפרשתנו “על־פי ה’ יסעו בני ישראל ועל־פי ה’ יחנו כל־ימי אשר ישכן הענן על־המשכן יחנו” – ומוסבר בגמרא שכיוון שנסעו וחנו על פי השם. נחשב להם כאילו היו כל הזמן במקום אחד. (על אף שבפועל ובגשמיות עברו מסעות רבים).

ומיהו העניו מבריסק הגדול? שיעור הכנה קצר מהרב מאור דוד כהן ואיך עושים כלים לקבל את התורה מאותו מקום שקיבל אותה משה רבינו.

ישנה גמרא מיוחדת במסכת מנחות שאומרת כך (הסוגריים בתרגום חופשי) : “אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב”ה שיושב וקושר כתרים

אברהם אבינו ולוט בן אחיו, יכולים לשמש לנו דוגמא ולימוד לשתי הגישות הנ”ל.

פרשתנו מקדישה כתשעים פסוקים לתיאור מפורט של חנוכת המזבח וקרבנות הנשיאים. בסוף הפרשה ישנו סיכום הפותח במילים: זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵי

“ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם ” ( ו, כז ) “ושמו את שמי ” – תניא, אמר רבי יהושע בן לוי , מניין שהקב”ה מתאווה לברכת כוהנים , תלמוד לומר” ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם” ( סנהדרין י”ט:) .

הרב מאור דוד כהן מסביר את כוחה של האחדות בעניינים הרצויים וגם שלא

חגגנו אתמול את יום ירושלים מצעד הדגלים והיום אנו נמצאים בעיצומה של שבת ירושלים על כן מטבע הדברים המאמר השבוע יעסוק בירושלים ובחרתי דווקא לדבר

בני קהת זכו לכבוד הגדול לשאת את כלי המשכן ובראשם ארון הברית. מדוע הדבר גרם למותם של רבים מבני קהת? מה אנחנו יכולים ללמוד מהם?

” ואלה תולדות אהרון ומשה ביום דיבר ה’ את משה בהר סיני ” ( ג, א ) “ואלה תולדות אהרון ומשה” – תניא, אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, כל המלמד את בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו שנאמר ואלה תולדות אהרון ומשה וסמיך ליה ואלה שמות בני אהרון לומר לך אהרון ילד ומשה לימד לפיכך נקראו על שמו ( סנהדרין י”ט:) .

בפרשתנו הקב”ה עוצר את כל ראשי העם ומבקש מהם לספור ולמנות את עם ישראל. ורש”י מפרש שמחיבתו ואהבתו של הקב”ה אליהם מונה אותם כל שעה.

אם בחוקותי תלכו – הרב מאור דוד כהן מלמד כיצד לראות בתוכך אלוקות גם בזמנים קשים. שיעור שהוא גם מסר קצר אך מחזק על אותיות

אחת המצוות המופיעות בפרשתנו היא מצוות מעשר בקר. התורה מצווה אותנו לקחת אחד מכל עשר בהמות ולהקריב אותם קרבן להשם בבית המקדש בירושלים. שנאמר : “וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה”.

למה שהקב”ה יכונה ‘אחיך’ ואיך בורא עולם יכול להחשב כעני? מי צריך לפתור את הבעיה?

וְלֹ֤א תוֹנוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־עֲמִית֔וֹ וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם

” וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורודף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני אויבכם ” ( כו, לז) וכשלו איש באחיו- איש בעוון אחיו , מלמד שכולם ערבים זה בזה” ( סנהדרין כ”ז: )
פרשת אמור – ראשון פרשת אמור – שני פרשת אמור – שלישי פרשת אמור – רביעי פרשת אמור – חמישי
סיפר מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק”ל על אדם בשם מר פוליטי שהיה גבאי בישיבת “פורת יוסף”, שסיפר לו שבעודו בטורקיה, היה לו שם בית חרושת
בעיר פוזנא היה חולה שהגיע עד שערי מוות והרופאים התייאשו מחייו, ואמרו הרופאים שאין תרופה למחלתו. בינתיים נודע שפמליית המלך עוברת דרך פוזנא, מיהרו והביאו
רב קהילה מניו ג’רזי סיפר מעשה מדהים ואמיתי שהיה עד לו: אישה ישישה בבית אבות סמוך לקהילתו נפטרה, ילדיה שביקרו אותה באופן קבוע ודאגו לצרכיה,
איזה תפילות מתפללים? אברהם אבינו תיקן את תפילת שחרית, יצחק אבינו את תפילת מנחה, ויעקב אבינו את תפילת ערבית, והפלא ופלא התפילה רמוזה בשמותיהם: האות
אם יאמרו לאדם שיש לו קו פתוח 24 שעות ביממה להתקשר לאדם חשוב שיכול לעזור לו בכל תחום בחיים, כמה היה שמח ומאושר על כך.
מובא ב”מדרש תנחומא”: שיש בכוח התפילה לשנות את הטבע, ולהפוך את האדם ממציאות אחת למציאות אחרת. מסופר במסכת ברכות (י.), שישעיהו הנביא אמר לחזקיהו המלך:
מספרת הגמרא (בבא מציעא פה:), שאליהו הנביא היה רגיל לבוא לישיבתו של רבי יהודה הנשיא, יום אחד היה ראש חודש, והתאחר אליהו הנביא ולא הגיע
פה ניתן להקדיש.
תוכן
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?
