ממשיכים קדימה! אכלוס בית הכנסת “אחוזת הנשיא”.
דווקא בעיצומה של המלחמה שהיא מלחמה עצומה בין קודש לחול. דווקא עכשיו עם ישראל משקיע בצדקה האמיתית. בניית היהדות ובית התפילה. צדקה תציל ממוות אינה רק סיסמא. זוהי דרך חיינו. חיים לא של ניסים מקריים אלא ניסים אלוקיים המושתתים על היכולת שלנו להמשיך ולבנות ולהתקדם.
הצטרפו אלינו למאמץ האמיתי של סיום האיכלוס רגע לפני שמתחילים את עבודת הקודש פנימה.
מה שורש השנאה ומה שורש אהבת ישראל. הרב מאור ואלירז שדה בדיאלוג חשוב וקצר אך עמוק
כוונתם בזה היתה לעורר רחמי שמים וקיוו שכשם שהם עוסקים בגמילות חסדים, כך יתעורר גם למעלה חסד השם יתברך עליהם ויבטל מעליהם את הגזירות של פרעה.
לבסוף באמת כך היה, דבר זה היה סיבה לגאולתם.
בדרך כלל אנשים רגילים להבין שבימות החול אנו דואגים ליכולת הקיום שלנו בשבת. הדבר נכון מבחינה טכנית , אולם מבחינה מהותית הדבר הוא הפוך , קדושת שבת היא משפיעה ברכה על ימות החול.
השאלה הגדולה היא האם יועץ משפטי צריך להיות מינוי של השר או של ראש הממשלה כמשרת אימון ולהזהיר אותו ממהלכים לא חוקיים, או שמא יועץ משפטי צריך להיות משרה ממשלתית שאינה קשורה לשר
למה צריך לומר למלך מצרים שהעם ברח – הרי הוא שחרר אותם רק לפני כמה פסוקים? למה הוא מופתע מכך שהם יצאו?
שורש המהפך בעולם של השנים האחרונות. מדוע המים להם חומה מימינם ומשמאלם?
מה עניין ברכת הלבנה לקבלת פני שכינה? חז”ל אמרו מס’ טעמים. כשם שדרשו חז”ל גזרה שווה כאן, כך דרשו גזרה שווה במקום אחר. כשבאו ישראל למדבר סיני לקבל שכינה – ראש חודש היה.
מדברים על הילכת הסבירות. האם לא סביר להכשיר אדם שהיועץ המשפטי לממשלה קבע שפרשת דרעי היא, “שההר לא הוליד אפילו עכברון”. שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת
כמעט בכל ציווי שאנו פוגשים בתורה נאמר ‘וידבר ה’ אל משה לאמר’ – כאן חסרה המילה ‘לאמר’. האם הציווי הזה לא נוגע לכל העם? האם
מדוע דווקא הילד שישאל מחר? מה הכוונה כאן במילה מחר? הרי גם אם הילד ישאל היום צריכים להסביר לו את שאלתו בתורה.. בפרשתנו התורה כותבת
אחד היסודות העיקריים בדרכי ניהול המשפט, לפי עקרונות היושר, הוא זכות הטיעון של הנאשם. זכות יסוד זו, למדוה חכמי ההלכה מכמה וכמה פרשיות שבתחילתו של ספר בראשית בדבריו של הרמ”א
ומכח זה לבנים של יוכבד נוצר קשר עמוק של מחוייבות כלפי העם, קשר שיוביל להנהגה המופלאה שמוציאה את ישראל ממצרים. אכן, בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו.
איך יעקב אבינו חי במצרים כגימטריא “טוב” הרי מצריים היא מקום נמוך ביותר?
רק לפני מותו כאשר קרבו ימי ישראל למות, אז-“ויקרא לבנו יוסף”. ואכן חז”ל אומרים שבאותה פעם יחידה שבא יוסף אל יעקב, נפל פחד על האחים אולי סיפר אז ליעקב את מכירתו.
לכאורה גם מכאן ניתן להוכיח שנכד חייב בכבוד זקנו, שהרי “בני בנים הרי הם כבנים”, והקשר של בני הבנים עשוי לחייב את הנכד בכבוד סבו. אולם ניתן לדחות את הראיות שצוינו לעיל ממה שסבא חייב ללמד תורה לנכדו, אין הכרח שהנכד יהיה חייב בכבוד סבו.
ארבע עשרה שנים כיהנתי כיו”ר וועד ההורים בישיבת הדרום. בשנותיי הראשונות הנהלת הישיבה הייתה בשליטת הנהלה שונה משל היום. זיכני הקב”ה והייתי אחד המעורבים בהחלפת ההנהלה. לאחר דיונים רבים מאוד בחרנו את רשת בני עקיבא לנהל את הישיבה.
לעילוי נשמת מורי ורבי, הרב חיים מאיר בן אברהם מרדכי דרוקמן, הכ”מ, שנתבקש השבוע לישיבה של מעלה
יש לשים לב אל הילד שבוכה בעריסה. גם אם הוא כבר בן חמישים ומעלה..
בפרשה שלנו מברך יעקב את בניו לפני מותו. ברגעים מיוחדים אלו, מוסר יעקב לבניו את שרביט ההנהגה ומגלה לכל שבט מהם הכוחות המיוחדים שבהם הוא
אנו רואים את יחסה השלילי של תורת ישראל כלפי כל גילוי של אלימות, אף אם מדובר בהרמת יד בלא להכות. וזאת לומד ריש לקיש מפרשתנו מפגישתו של משה לפני שנעשה מנהיג, עם שני אנשים עברים ניצים.
תחום דיני עבודה במשפט העברי זכה להידון בהרחבה בשורה ארוכה של ספרים ומאמרים. אנו נתמקד רק בפן אחד שלהם, איסור “העסקה פוגענית”.
רעיון לפרשת שמות מתורת אור החיים הקדוש – לע”נ מו”ר הרב חיים מאיר בן אברהם מרדכי דרוקמן הכ”מ
הירידה למצרים הינה גם היום. צריכים להחיות את הילדים, ולהיזהר שלא יושלכו ליאור הרוחני ח”ו
“וידבר ה’ אל משה ואהרון ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים … ” (ו ,יג) “ואל פרעה מלך מצרים – צוום עליו לחלוק לו כבוד בדבריהם ” (רש”י ). מכאן, שצריך לחלוק כבוד גם למלך גוי.דברים אלה של רש”י מבוססים על דברי המכילתא (בא פרשה י”ג):”משה חלק כבוד למלכות, וכן הקב”ה אמר לו לחלוק כבוד למלכות, שנאמר: “וידבר ה’ אל משה ואל אהרון ויצום אל פרעה”, צוום לחלוק כבוד למלכות”.
אחד המאפיינים הבולטים בהתנהגותו של פרעה במהלך המכות הוא הדואליות שאימץ כשיטה: בתחילה, פיזר הבטחות לשחרר את בני ישראל ממצרים בתמורה להסרת המכה, לאחר שהוסרה הקשיח את עמדתו כבראשונה וסירב לקיים את הבטחתו לשחרר את בני ישראל.
מכת הברד מכונה ‘כל מגפותי’. והקב”ה מבהיר שבשש המכות הקודמות הוא רק רצה להראות את כוחו, ומשמע שזאת המכה המשמעותית ביותר, שנועדה להראות את כוחו של ה’ בכל הארץ.
שהרי משה הגיע למקום יותר גבוה בנבואתו ובעוצמת הגילוי שהביא עמו. ואיך ייתכן שהיה חסר אצלו מה שאצל האבות היה בלי שום פקפוק? אלא מוסבר בתורת החסידות שהאבות היו שייכים יותר לבחינת המידות, ומשם הייתה תכלית עבודתם. אברהם מצד מידת החסד, (נתינה והשפעה), יצחק מצד הגבורה (עמידה בתוקף), ויעקב מבחינת התפארת (התכללות המידות). בעוד משה רבנו – עבודתו הייתה עבודת המוחין. השגה תכליתית ומהותית עד לדרגות נבואה שלא קם נביא כמשה
הנשמה רוצה אלוקות. ואת זה היוונים רצו לאסור, הרב מאור דוד כהן בסיפור מפתיע.
