
פרשת ויחי – המנוחה האמיתית מושגת על ידי חוסר מנוחה.
“וירא מנוחה כי טוב וגו’ ויט שכמו לסבול”. כל בר בי רב יודע כי דרך קניינה של התורה היא במנוחת הנפש בלי שום מפריעים. מן

ממשיכים קדימה! אכלוס בית הכנסת “אחוזת הנשיא”.
דווקא בעיצומה של המלחמה שהיא מלחמה עצומה בין קודש לחול. דווקא עכשיו עם ישראל משקיע בצדקה האמיתית. בניית היהדות ובית התפילה. צדקה תציל ממוות אינה רק סיסמא. זוהי דרך חיינו. חיים לא של ניסים מקריים אלא ניסים אלוקיים המושתתים על היכולת שלנו להמשיך ולבנות ולהתקדם.
הצטרפו אלינו למאמץ האמיתי של סיום האיכלוס רגע לפני שמתחילים את עבודת הקודש פנימה.

“וירא מנוחה כי טוב וגו’ ויט שכמו לסבול”. כל בר בי רב יודע כי דרך קניינה של התורה היא במנוחת הנפש בלי שום מפריעים. מן

“ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו” בספר “אור יהל” מובא משל המלמד אותנו כיצד יש להתבונן בפרשיות התורה. והמשל הוא לשני אנשים המבקרים

הידעת שליוונים לא הייתה בעיה של שטח בארץ ישראל? הם לא רצו להפריע ליהודים לחיות. להיפך! הידעת שאפילו הם העריכו מאוד את תורתנו החכמה? שהרי היוונים העריכו כידוע דברי חכמה. אם כן מה הייתה הבעיה שלהם איתנו? ועל מה כל המהומה. שיעור מרתק על הלכות חנוכה של הרב מאור דוד כהן – אקטואלי מאוד לימינו אנו.

“ויהי מקץ שנתיים ימים” “אשרי הגבר אשר שם בה’ מבטחו (תהילים מ’) זהו יוסף. ולא פנה אל רהבים – ע”י שאמר לשר המשקים וזכרתני והזכרתני

“ויאמר צדקה ממני” “יהודה אתה יודוך אחיך”, מקרא זה לא אלא אמרו כנגד צדיקים שכובשין את יצרם ומודים במעשיהם, שכל המודה במעשיו זוכה לחיי העוה”ב”

“וישלח יעקוב מלאכים” בהתנהגותו של עשיו, אנו מוצאים סתירה. מצד אחד הוא אינו מתפעל כלל מן המלאכים משנשלחו אליו על ידי יעקוב, כמו שנאמר: “וישובו

“וְעַל־חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת־אָחִיךָ תַּעֲבֹד וגו” בברכת יצחק ליעקב ולעשיו יש לעמוד על כמה תמיהות: א) מה ראתה רבקה להבטיח ליעקב את הברכות? ב) האם אפשר

“ויאמר אליהם יעקב אביהם אותי שכלתם, יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין תיקחו עלי היו כולנה ” (מב , לו) “יוסף איננו… ” – תניא,

“היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמור לאיש אשר אלה לו אנוכי הרה, ותאמר הכר נא למי החותמת והפתילים והמטה האלה ” (לח , כה)

“ויאמר יעקב אל-נא אם-נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי , כי על כן ראיתי פניך כרות פני אלוקים ותירצני” (לג ,י ) “כראות פני

“והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך” (כח , יד ) “ימה וקדמה… ” – אמר רבי

“ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות, ויקרא את עשו בנו הגדול ,ויאמר אליו בני, ויאמר הנני” (כד , יד ) “ותכהינה עיניו ” –

“ויאמר ה’ אדוני אברהם הקרה נא לפני היום” הסבא מנובהרדוק זצ”ל הקשה בספר “מדרגות האדם” כמה קושיות בעניין התנהגותו ודבריו של אליעזר עבד אברהם. א.

“והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית

“וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה’ ” (יט , כז ) “אשר עמד שם” – תניא, אין עמידה אלא תפילה,

“ויהי אחד הדברים האלה והאלוקים נסה את אברהם”. מקשים העולם על השוני ביחסה של התורה אל הניסיון הראשון לעומת הניסיון האחרון – הוא לפלא בעיני

חכמינו זכרונם לברכה מדריכים אותנו בעצות שונות כדי לזכות בדין. אחת מן הדרכים שבאמצעותה נתן להינצל מן הדין היא להעביר על המידות. בגמרא מובא: “אמר

“ואברכה מברכיך ומקללך אאור ונברכו בך כל משפחות האדמה ” (יב, ג )
“ואברכה מברכיך” – מכאן אמרו , מי שנותנים לו כוס של ברכה לברך ואינו מברך מתקצרים ימיו, שנאמר ואברכה מברכיך” ( ברכות נ”ה ע”א) .

אחד היסודות העיקריים בדרכי ניהול המשפט, לפי עקרונות היושר, הוא זכות הטיעון של הנאשם. זכות יסוד זו, למדוה חכמי ההלכה מכמה וכמה פרשיות שבתחילתו של ספר בראשית בדבריו של הרמ”א

ומכח זה לבנים של יוכבד נוצר קשר עמוק של מחוייבות כלפי העם, קשר שיוביל להנהגה המופלאה שמוציאה את ישראל ממצרים. אכן, בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו.

איך יעקב אבינו חי במצרים כגימטריא “טוב” הרי מצריים היא מקום נמוך ביותר?

רק לפני מותו כאשר קרבו ימי ישראל למות, אז-“ויקרא לבנו יוסף”. ואכן חז”ל אומרים שבאותה פעם יחידה שבא יוסף אל יעקב, נפל פחד על האחים אולי סיפר אז ליעקב את מכירתו.

לכאורה גם מכאן ניתן להוכיח שנכד חייב בכבוד זקנו, שהרי “בני בנים הרי הם כבנים”, והקשר של בני הבנים עשוי לחייב את הנכד בכבוד סבו. אולם ניתן לדחות את הראיות שצוינו לעיל ממה שסבא חייב ללמד תורה לנכדו, אין הכרח שהנכד יהיה חייב בכבוד סבו.

ארבע עשרה שנים כיהנתי כיו”ר וועד ההורים בישיבת הדרום. בשנותיי הראשונות הנהלת הישיבה הייתה בשליטת הנהלה שונה משל היום. זיכני הקב”ה והייתי אחד המעורבים בהחלפת ההנהלה. לאחר דיונים רבים מאוד בחרנו את רשת בני עקיבא לנהל את הישיבה.

לעילוי נשמת מורי ורבי, הרב חיים מאיר בן אברהם מרדכי דרוקמן, הכ”מ, שנתבקש השבוע לישיבה של מעלה

יש לשים לב אל הילד שבוכה בעריסה. גם אם הוא כבר בן חמישים ומעלה..

בפרשה שלנו מברך יעקב את בניו לפני מותו. ברגעים מיוחדים אלו, מוסר יעקב לבניו את שרביט ההנהגה ומגלה לכל שבט מהם הכוחות המיוחדים שבהם הוא

הנשמה רוצה אלוקות. ואת זה היוונים רצו לאסור, הרב מאור דוד כהן בסיפור מפתיע.
פה ניתן להקדיש.
תוכן
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?
