מאמרים לפרשת השבוע

מה ההבדל בין תועים בדרך לבין נידחים? למה מדברים דווקא על שור ושה ואחר כך על חמור ושמלה? למה יש שני פעלים ‘השב תשיבם’ ואיך לומדים איך לאהוב לקיים מצוות?

“כי יקרא קן ציפור לפניך, בדרך בכל עץ או על הארץ, אפרוחים או ביצים והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים, לא תקח האם על הבנים. שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים ” (כ”ב, ו-ז)

“לא תירא מהם כי ה’ אלוקיך עמך המעלך מארץ מצרים”.
חובת המאמין השלם אומר הגר”י לוינשטיין זצ”ל להאמין שאין נבצר מהקדוש ברוך הוא לעשותו! האדם חייב לדעת ולהכיר שאין בטבע ובבריאה שום חוק עצמאי ,אלא הגל נעשה על פי רצונו יתברך.

שֹׁפְטִ֣ים וְשֹׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן לְךָ֙””
שאלת השאלות מי צריך למנות את השופטים הפוליטיקאים או השופטים?
במאמר זה נסקור את מינוי השופטים בתקופות שונות ועד היום.

פרשתנו מדברת על שופטים ועל שוטרים. ומסבירים חז”ל שהשופטים הם הדיינים שפוסקים ומכריעים את הדין. (על פי משפטי התורה כמובן). והשוטרים הם האוכפים את ביצוע פעולות הדין (רשות מבצעת).
אלא שבתפילת שמונה עשרה הנאמרת שלוש פעמים בכל יום חול אנו מבקשים : “השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה”. וכך הוא בישעיהו : “ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה…” ולאן נעלמו השופטים? ומהו זה שבאו במקומם יועצים?

וכי בחוץ לארץ לא צריך דיינים? האם תפקידו של בית דין הוא רק ליישב סכסוכים בין בני אדם? מהי המטרה המיוחדת של בתי הדין בארץ ישראל?

“לא-יקום עד אחד באיש, לכל-עוון ולכל-חטאת, בכל-חטא, אשר יחטא: על-פי שני עדים, או על-פי שלשה עדים -יקום דבר” (יט, ט”ו)

“ראה אנוכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה”.
“ברכה וקללה למה נאמר, לפי שנאמרו ‘החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה'”.
שמא יאמרו ישראל ונתן המקום לפנינו שתי דרכים מדרך החיים ודרך המוות, נלך באיזו שנרצה. תלמוד לומר: ‘ובחרת בחיים’.

פרשתנו פותחת בציווי שהוא גם עצה אלוקית נפלאה : “ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה…. ”
את הברכה ואת ההיפך מהברכה בדרך כלל לא רואים בעיניים הגשמיות אלא בעיני השכל.
עיני השכל הם אמנם נמצאים בתוך שכלו של האדם ואינה ראייה גשמית, אך כשישנה “ראייה שכלית” היא חזקה עוד יותר מראייה גשמית.

“פתח תפתח את ידך לו”

מדוע אסור לפצוע את הגוף בשל אבל? אם הנשמה ממשיכה להתקיים, אז למה בכלל מתאבלים? ומה ניתן ללמוד מאבלות על מת לאבל על חורבן בית המקדש?

“אחרי ה’ אלוקיכם תלכו ואותו תיראו ואת מצוותיו תשמורו ובקולו תשמעו ואותו תעבודו ובו תדבקון ” (יג, ה) “אחרי ה’ אלוקיכם תלכו ” – אמר רבי חמא בר חנינא , מאי דכתיב “אחרי ה’ אלוקיכם תלכו”, וכי אפשר לאדם להלך אחר השכינה והלוא כבר נאמר “כי ה’ אלוקיך אש אוכלה הוא” אלא להלך אחר מידותיו של הקב”ה. מה הוא מלביש ערומים אף אתה הלבש ערומים, מה הוא ביקר חולים אף אתה בקר חולים, מה הוא ניחם אבלים אף אתה נחם אבלים , מה הוא קבר מתים אף אתה קבור מתים ( סוטה י”ד ע”א ) .

הגמרא בסוף מסכת תענית אומרת כך על מחול הכרמים של השידוכים המפורסמים שהיו בטו באב : “…יפיפיות שבהן, מה היו אומרות: תנו עיניכם ליופי שאין אישה אלא ליופי , מיוחסות שבהן היו אומרות: תנו עיניכם למשפחה לפי שאין אישה אלא לבנים, מכוערות שבהן מה היו אומרות: קחו מקחכם לשם שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים” (תענית ל”א.).

“ועתה ישראל מה ה’ אלוקיך שאל מעמך כי אם ליראה”.
הגדרת מצוות היראה כיסוד המצוות מחייבת אותנו. אמר הג”ר אורי שרגא הלוי קלרמן שליט”א עלינו לבדוק אם אנו מקיימים מצווה זו בדקדוק.

“כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה”
שלטון החוק זקוק למערכת שיש בידה סמכות לאכוף את הנורמות המשפטיות המסדירות את חיי החברה. אכיפה זו כרוכה לעתים, למרבה הצער, בצורך לעשות שימוש בכוח, כדברי המשנה, “אלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו”(אבות ג, ב.), וכדברי המדרש, “אם אין שוטרים – אין שופטים”.

למה התורה משבחת את ארץ ישראל דווקא ביתרונות הגשמיים שלה במקום להזכיר את המעלות הרוחניות של הארץ? למה סבור המדרש שהמבול לא ירד בארץ ישראל? ומהי המחלוקת בין הב”ח לבעל הטורים על נוסח ברכת מעין שלוש?

“ואכלת ושבעת וברכת את ה’ אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך ” (ח, י) “ואכלת ושבעת וברכת ” – תניא, אמר רבי יהודה , מניין לברכת המזון לאחריה מן התורה שנאמר ואכלת ושבעת וברכת ( ברכות כ”א ע”א ) .

“ונקי וצדיק אל תהרוג ”

מדוע אנו אומרים ‘ברוך שם כבוד מלכותו’ בלחש? למה בכלל אומרים באמצע קריאת שמע מילים שלא כתובות בתורה? איך יתכן שחז”ל משווים מילים אלו לתכשיט מלכותי מצד אחד ולאוכל המוני ולא מכובד, מצד שני?

“כי יביאך ה’ אלוקיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גויים רבים מפניך החיתי והגרגשי והאמורי והכנעני והפריזי והחוי והיבוסי שבעה גויים רבים ועצומים ממך ונתנם ה’ אלוקיך לפניך והכיתם החרם תחרים אותם לא תכרות להם ברית ולא תחנם ” (ו, א-ב) “ולא תחנם” – תניא, ולא תחנם – לא תתן להם חניה בקרקע, דבר אחר ולא תחנם – לא תתן להם חן, דבר אחר לא תחנם – לא תתן להם מתנת חינם (עבודה זרה כ’ ע”א ) .

“לא תגורו מפני איש, כי המשפט לאלהים הוא”

אולם השמחות היה הומה אדם, כולם שמחים ומתרגשים.
לא בכל יום משתלבת מצווה לשמח חתן וכלה עם מצות “לב אלמנה ארנין”.

הגמרא במסכת מכות מביאה סיפור מדהים וזה לשונו (עם הערות על דעת עבדכם הכותב בלבד – בסוגריים)

מפרשתנו עולה שעיקר חטא המרגלים – איננו של המרגלים עצמם. מהו הגורם לכל צרות הגלות, לכל הרדיפות, הפוגרומים והגירושים? איך ניתן לתקן זאת בתשעה באב?

“אוכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תיתן לי ושתיתי…” (ב, כח) “אוכל בכסף תשברני …” – תניא, השלקות של עובדי כוכבים אסורין, דאמר קרא אוכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תיתן לי ושתיתי – כמים, מה מים שלא נשתנו מברייתן ע”י האור אף אוכל שלא נשתנה מברייתו ע”י האור (עבודה זרה ל”ז ע”ב) .

אנו נמצאים בימי בין המיצרים. ימים שהם קשים יותר, וכבר חווינו בהם צרות רבות כעם, והרבה מאיתנו גם באופן אישי. אלו ימים שחז”ל מזהירים אותנו מפני הסכנה שבהם, ימים שבהם מוזכר חורבן בית המקדש.

“ויאמר אלעזר הכוהן וגו’ זאת חוקת התורה אשר ציווה ה’ את משה”.
“ריש לקיש אמר: כל אדם שכועס, אם חכם חוכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו…”

” יֻתַּן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה”

בפרשתנו פונים בני גד וראובן ומבקשים ממשה בקשה מפתיעה: אל תעבירנו את הירדן. הם מבקשים להתיישב בנחלה שממזרח לירדן – השטח שנכבש מידי סיחון מלך האמורי, ולא להכנס לארץ כנען עצמה שממערב לירדן.

“בקנאו את קנאתי”
“פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי.