
עבודה שבלב במקום קורבן.
“עלה אשה ריח ניחוח לה’” העיקר בעבודת ה’ הוא כוונת הלב. הגרי”ל חסמן זצ”ל: יסוד הקורבן – התקרבות האדם לאלוקיו במחשבתו ובכניעת לבבו אליו, להדבק

ממשיכים קדימה! אכלוס בית הכנסת “אחוזת הנשיא”.
דווקא בעיצומה של המלחמה שהיא מלחמה עצומה בין קודש לחול. דווקא עכשיו עם ישראל משקיע בצדקה האמיתית. בניית היהדות ובית התפילה. צדקה תציל ממוות אינה רק סיסמא. זוהי דרך חיינו. חיים לא של ניסים מקריים אלא ניסים אלוקיים המושתתים על היכולת שלנו להמשיך ולבנות ולהתקדם.
הצטרפו אלינו למאמץ האמיתי של סיום האיכלוס רגע לפני שמתחילים את עבודת הקודש פנימה.

“עלה אשה ריח ניחוח לה’” העיקר בעבודת ה’ הוא כוונת הלב. הגרי”ל חסמן זצ”ל: יסוד הקורבן – התקרבות האדם לאלוקיו במחשבתו ובכניעת לבבו אליו, להדבק

“והוא עד או ראה או ידע, אם לוא יגיד ונשא עוונו” הדין העברי מטיל חובה על כלל הציבור לדווח אם ידוע שאדם מסכן את זולתו

למה להיות קטן בכלל? והאם יש עניין שארגיש את המעלות שלי? או שכדאי שלא תזוח דעתי עליי? ויש גם סיפור על ילד שחינוכו מביא אותנו עד לאדם הראשון.

” … אשה ריח ניחוח לה’ ” ( א, ט) “אשה ריח ניחוח – נאמר בעולת בהמה “אשה ריח ניחוח” ובעולת העוף “אשה ריח ניחוח” ובמנחה “אשה ריח ניחוח” , ללמדך שאחד המרבה ואחד הממעיט , ובלבד שיכוון את לבו לשמים” ( מנחות ק”י ע”א ).

ויקהל משה. רבותינו בעלי אגדה אומרים:מתחילת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בראשה “ויקהל” אלא זאת בלבד.אמר הקדוש ברוך:עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם

בזמן בית המקדש, נקשרו הסמים להקטרת קטורת ולכפרה, ואילו בימינו אלה, נקשרים הסמים לבעיות חברתיות ולתופעות עברייניות. התייחסותם של פוסקי הלכה, שופטים ומורי דרך, לתופעת

אנו קוראים השבת את הרביעית מתוך ארבע הפרשיות המיוחדות לימי אדר. במבט ראשוני נראה כי כל פרשה עוסקת בנושא אחר לחלוטין. פרשת שקלים עוסקת במגבית

פרשתנו, העוסקת רובה ככולה במלאכת המשכן, פותחת באיסור עשיית מלאכה בשבת. פסוקים אלו היוו לחז”ל מקור לקשר בין איסור עשיית מלאכה בשבת לבין מלאכת המשכן

בחודש ניסן המציאות משתנה – ההנהגה היא מצד שורש הבלי גבול, וההנהגה הופכת להיות ניסית יותר ויותר, צריכים לדעת להתייחס לזמן ולמקום בהתאם כדי לפעול את מה שצריכים לפעול.

הקב”ה מבשר למשה רבנו כי העם למטה סר מדרכו. אומר הקב”ה למשה “לך רד כי שחת עמך” (שמות לב,ז) משה רבנו יורד מן ההר ובידו

האומנם מי שעוסק בתורה הוא בן חורין? לפי ההנחה המקובלת, חיי חופש וחירות הם דווקא מנת חלקם של פורקי עול תורה. כיצד אפוא, נוכל להבין

“ורחצו אהרון ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם: בבואם אל אוהל מועד ירחצו מים ולא ימותו או בגישתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה לה’: ורחצו

בפרשתנו מסופר על החטא הנורא של מעשה העגל. במבט ראשון נראה שעם ישראל חטאו בעבודה זרה – החטא שסותר את הראשון מתוך עשרת הדברות “אָנֹכִי

איך ייתכן שניתן לקיים תורה ומצוות ועדיין להיות קרים ואדישים לאלוקות? והאם יש דרך לצאת מזה?

כאשר האדם מביט אל המקומות הנשגבים האלה, מיד הוא ממעט בדיבורו. כמו שכתוב: “כי האלוקים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים”

מדוע התורה מקפידה כל כך על החיבור בין החושן לאפוד שאסור שינתק אחד מהשני?

ואתה תצוה את בני ישראל’ והרי בכל התורה משה מצווה את ישראל, ובכל זאת בכל התורה נאמר ‘וידבר ה’ אל משה לאמר’. מדוע דווקא כאן מופיע הביטוי ‘ואתה תצוה’?

מקורה של מורשת הצדקה הוא בתפיסה המוצאת את ביטויה במילה צדקה, הנגזרת מן צד”ק. המשמעות הרעיונית של הקשר הלשוני הוא, שאין בנתינת הצדקה משום מעשה של חסד

מה משמעות הביטוי “כל המצוות כולן”? מאימתי כמה מצוות בודדות נקראות בלשון הגמרא “כל המצוות כולן”?

ונשאלת השאלה, הרי כל הכסף והזהב שייך לה’ וכפי שכתוב: “לי הכסף ולי הזהב נאום ה'”, ואם כן, מה צורך יש לה’ בתרומה זאת.

למעשה קיימות שלוש גישות עקרוניות המתמודדות עם הבעיה . גישה אחת גורסת שאסור לנקוט שום אמצעי רפואי כנגד המחלה, כי כן רצון ה’.

הרופא הסביר אינו רק “הרופא הממוצע”, וגם אינו “הרופא האידיאלי” שאינו טועה לעולם, אלא הוא רופא המבסס את החלטותיו על ידע קודם ומחקרים מעודכנים ופועל לפי השיטות המקובלות והמעודכנות.

ה”חפץ חיים” אומר שכל מיני צער הבאים על האדם הם מן השמים. ואפילו חירופים וגידופים מכוונים מהשמיים, אלא שמגלגלים חוב על ידי חייב.

עם ישראל כבר מאמינים במשה – אז מדוע סובר הרמב”ם שמטרת מעמד הר סיני היא האמונה בנבואת משה?

מה הדין, אם על אף קבלת התורה מרצון לאחר זמן, מסרב יהודי לקיים אחת ממצוות התורה, האם ניתן לכפותו לקיימה, ומי מוסמך לכך? ואם כן, האם ניתן לכפות על קיום המצוות גם בימינו?
פה ניתן להקדיש.
תוכן
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?

אתר הללויה מופעל על ידי עמותת הללויה הפצת יהדות (ע~ר) | מספר עמותה רשומה: 580599892