
פרשת תזריע – מוטב לי להיקרא שוטה
שנינו במשנה: “עקיבא בן מהלללאל העיד ארבעה דברים. אמרו לו: חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר, ונעשה אב בית דין לישראל. אמר להן: מוטב לי
שנינו במשנה: “עקיבא בן מהלללאל העיד ארבעה דברים. אמרו לו: חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר, ונעשה אב בית דין לישראל. אמר להן: מוטב לי
“וידום אהרון” – “קיבל שכר על שתיקתו. הגר”י ניימן זצ”ל אומר: קבלת הדין באהבה במקרה של אבון, רחמנא ליצלן, דורשת התעלות לדרגה גבוהה של יראת
אילו היתה מטרת עשר המכות וכל האותות שנעשו במצרים, רק כדי להוציא את בני ישראל משם, לא היה צריך להרבות בהם כל כך. להשגת מטרה
כל אדם הוא שופט. בכל שעה מימי חיינו יושב כל אחד מאתנו על כס המשפט, ומחובתנו לשפוט בצדק את עמיתנו. במה הדברים אמורים? בצו התורה
כוח אחד מקנן בכל אדם – העמוק שבכוחות. וכוח כביר הוא. למעשים הוא מביא, וגם את הדרך הוא מאיר, כי גם סיעתא דשמיא הוא מעורר:
ייחודו של אור הגילוי של פורים כאשר שרויים אנו כבר בעיצומה של שמחת התרת הספיקות, מבקשת נפשנו לדעת ולהבין ביתר עמקות את ייחודו של אור
“ריח ניחוח אשה לה’ הוא”. ריח ניחוח – נחת רוח לפני שמאמרתי ונעשה רצוני” (רש”י). בספרו “זכרון מאיר” כתב הגר”מ רובמן זצ”ל שעל פי דברי
“דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה” “מי שנאמר בו ‘לה’ הארץ ומלואה’, ‘אשר לו הים והוא עשהו’ ואמר ‘הן לה’ אלוקיך השמים וגו’, הוא
בדרך כלל רגילים אנו לפרש ששקר הינו דבר שאינו נכון. הגרי”ל חסמן זצ”ל מעיר תשומת לבנו בעניין זה לדברי הגמ’ בשבועות – הורו חז”ל לכל
“כך דרכה של תורה, פת במלח ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה. ובתורה אתה עמל. אם אתה עושה כן אשריך וטוב לך
“ויאמר עשיו הנה אנוכי הולך למות ולמה זה לי בכורה”. “לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנאמר ‘רגזו ואל תחטאו’. נצחו מוטב, ואם
“גר ותושב אנוכי עמכם”. המגיד מדובנא תמה על משמעות המושג “גר ותושב ” הנזכר בפרשתנו, שהרי אם גר הוא, אינו תושב, ואם תושב אינו גר?
” ויהי אחר הדברים האלה והאלוקים נסה את אברהם”. מקשים העולם על השוני ביחסה של התורה אל הניסיון הראשון לעומת הניסיון האחרון – הוא לפלא
אף בעבודת ה’ כלל גדול בעבודת האדם, אומר הגרי”ל חסמן זצ”ל בספרו, שלא ישכח אף לרגע תכלית חייו ולעולם תהיה מטרתו לנגד עיניו בכל עת.
“כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ…”. בגמרא סנהדרין מבואר שבדורו של נוח השחיתו את דרכם לא רק בני האדם, אלא אף הבהמות שינו
לקראת שבת לכו ונלכה “ויברך אלוקים את השביעי ויקדש אותו” “כמה נואלו אותם אותם קטני אמונה המאחרים לקבל את השבת וממהרים לצאת ממנה”. אמר מרן
לקראת שבת לכו ונלכה – חג הסוכות הסוכה מסמלת את היות העולם הזה עראי ולא קבוע אחד השלבים המסוכנים ביותר בטיסת החלל, היא החזרה לתוך
בספר ה”חינוך “: “שהיה מחסדי הא-ל על בריותיו לקבוע להן יום אחד בשנה לכפרה על החטאים עם התשובה שישובו שאילו יתקבצו עוונות הבריות שנה, תתמלא
“כי קרוב אליך הדבר מאוד ובלבבך לעשותו” שאלו לחוכמה חוטא מה עונשו? אמרה: “חטאים תרדוף רעה”. שאלו לנבואה חוטא מה עונשו? אמרה: הנפש החוטאת תמות.
מדוע יש צורך לצוות “ובחרת בחיים”? “ובחרת בחיים!” – צו אלוקי זה טומן בחובו את תמצית העבודה כל איש בישראל. חיי התורה, הכוללים את קיום
הרב יצחק מאלצן זצ”ל מביא את הפסוק “אור זרוע לצדיק, ולישרי לב שמחה”, ומבארו כך: ישנו הבדל בין הצדיק לבין הישר, בעוד שהצדיק מקיים את
ההכרה שהכל נעשה על פי רצונו יתברך “לא תירא מהם כי ה’ אלוקיך עמך המעלך מארץ מצרים” חובת המאמין השלם, אומר הגר”י לוינשטיין זצ”ל, להאמין
התבוננות בנפלאות הבריאה – מביאה לאהבת ה’ וליראתו “ועתה ישראל מה ה’ אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה ולאהבה אותו”. “והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו,
“היום לעשותם ומחר לקבל שכרם” “ושמרת את המצווה ואת החוקים ואת המשפטים אשר אנוכי מצווך היום לעשותם”. “היום לעשותם – ולא למחר לעשותם. היום לעשותם,
מורנו ורבנו הגר”א לופיאן זצ”ל, בחוזרו הביתה בלילה עם תלמידיו היה נעצר, נושא עיניו למרום ומתבונן בכוכבים ואומר: “שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה,
אולם השמחות היה הומה מבני אדם, הכל שמחים ומתרגשים. לא בכל יום משתלבת המצווה לשמח חתן וכלה עם מצוות “לב אלמנה ארנין”. האלמנה אשר גידלה
לכל אדם תפקיד בבריאה “אין לך אדם שאין לו שעה”. בתחילת פרשת פנחס נאמר: ‘פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני
קורות ימי עולם מספרים על קיומם של שני בתי אולפנא עתיקים ביותר. שניהם מעמידים תלמידים מזה דורות רבים. בין שני בתי מדרש אלה קיימת תחרות
“על כן יאמרו המושלים – אלה המושלים ביצרם. “בואו בחשבון” – בואו ונחשוב חשבונו של עולם וכו”. עצה זו של “בואו ונחשוב חשבונו של עולם”
כל אדם גדוש במאוויים. הוא חפץ ונכסף אליהם, אלא שהמציאות בחיי היום יום מרבה לטפוח על פניו. החיים מעמידים את האדם בפני ניסיונות שונים, ומתוך
תוכן