פרשת וישלח – כי במקלי עברתי את הירדן
מהו תוקף אמיתי. כי במקלי עברתי את הירדן. שיעור שמסביר את החשיבות שבתוקף ובדרכי נועם גם יחד שיעור שמסביר איך ניגשים לבקש ולהנהיג. בואו נלמד
מהו תוקף אמיתי. כי במקלי עברתי את הירדן. שיעור שמסביר את החשיבות שבתוקף ובדרכי נועם גם יחד שיעור שמסביר איך ניגשים לבקש ולהנהיג. בואו נלמד
“כך דרכה של תורה, פת במלח ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה. ובתורה אתה עמל. אם אתה עושה כן אשריך וטוב לך
“ויצא יעקב מבאר שבע” “אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי” אמר יעקב, אליעזר כשהלך ליקח לרבקה מה כתוב “ויקח העבד עשרה גמלים”, ואני לא
האם מי שעובד לפרנסתו יכול להיות גם תלמיד חכם או לפחות ירא שמיים? הרב מאור דוד כהן נכנס בעובי השאלה של לימוד תורה ושכר, ומה
“ויאמר עשיו הנה אנוכי הולך למות ולמה זה לי בכורה”. “לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנאמר ‘רגזו ואל תחטאו’. נצחו מוטב, ואם
“גר ותושב אנוכי עמכם”. המגיד מדובנא תמה על משמעות המושג “גר ותושב ” הנזכר בפרשתנו, שהרי אם גר הוא, אינו תושב, ואם תושב אינו גר?
לחיות באמת. איך התפילה נעשית כזו שמייד נענית? ומה גורם לאדם להרגיש קשור או להיפך מנותק? הדרך לחיים של אמת ושל משמעות. מדוע דווקא אליעזר
” ויהי אחר הדברים האלה והאלוקים נסה את אברהם”. מקשים העולם על השוני ביחסה של התורה אל הניסיון הראשון לעומת הניסיון האחרון – הוא לפלא
הרב מאור כהן מכניס אותנו בסוד הנסיון עד לנסיון האחרון. שהוא….
אף בעבודת ה’ כלל גדול בעבודת האדם, אומר הגרי”ל חסמן זצ”ל בספרו, שלא ישכח אף לרגע תכלית חייו ולעולם תהיה מטרתו לנגד עיניו בכל עת.
הרב מאור דוד כהן בשיעור שמשנה את תפיסת העולם ומעמיד את הדברים בדיוק שחשוב שכל אדם ילמד לעצמו לילדיו ולסביבתו. מהו הכלא שנבנה בתוכנו מגיל
“כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ…”. בגמרא סנהדרין מבואר שבדורו של נוח השחיתו את דרכם לא רק בני האדם, אלא אף הבהמות שינו
האם מה שאני רואה לא טוב באמת נמצא רק אצלי? ומה עם החבר? הסבר מעמיק על תורת הבעל שם טוב הידועה המובאת בחסידות שהרע של
לקראת שבת לכו ונלכה “ויברך אלוקים את השביעי ויקדש אותו” “כמה נואלו אותם אותם קטני אמונה המאחרים לקבל את השבת וממהרים לצאת ממנה”. אמר מרן
לקראת שבת לכו ונלכה – חג הסוכות הסוכה מסמלת את היות העולם הזה עראי ולא קבוע אחד השלבים המסוכנים ביותר בטיסת החלל, היא החזרה לתוך
המלאך הגואל אותי מכל רע הוא יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ” (מח , טז ) “בן
ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלושים ומאת שנה , מעט ורעים היו ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם ” (מז , ט) “שלושים
“וירא מנוחה כי טוב וגו’ ויט שכמו לסבול”. כל בר בי רב יודע כי דרך קניינה של התורה היא במנוחת הנפש בלי שום מפריעים. מן
“ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו” בספר “אור יהל” מובא משל המלמד אותנו כיצד יש להתבונן בפרשיות התורה. והמשל הוא לשני אנשים המבקרים
הידעת שליוונים לא הייתה בעיה של שטח בארץ ישראל? הם לא רצו להפריע ליהודים לחיות. להיפך! הידעת שאפילו הם העריכו מאוד את תורתנו החכמה? שהרי היוונים העריכו כידוע דברי חכמה. אם כן מה הייתה הבעיה שלהם איתנו? ועל מה כל המהומה. שיעור מרתק על הלכות חנוכה של הרב מאור דוד כהן – אקטואלי מאוד לימינו אנו.
“ויהי מקץ שנתיים ימים” “אשרי הגבר אשר שם בה’ מבטחו (תהילים מ’) זהו יוסף. ולא פנה אל רהבים – ע”י שאמר לשר המשקים וזכרתני והזכרתני
“ויאמר צדקה ממני” “יהודה אתה יודוך אחיך”, מקרא זה לא אלא אמרו כנגד צדיקים שכובשין את יצרם ומודים במעשיהם, שכל המודה במעשיו זוכה לחיי העוה”ב”
“וישלח יעקוב מלאכים” בהתנהגותו של עשיו, אנו מוצאים סתירה. מצד אחד הוא אינו מתפעל כלל מן המלאכים משנשלחו אליו על ידי יעקוב, כמו שנאמר: “וישובו
“וְעַל־חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת־אָחִיךָ תַּעֲבֹד וגו” בברכת יצחק ליעקב ולעשיו יש לעמוד על כמה תמיהות: א) מה ראתה רבקה להבטיח ליעקב את הברכות? ב) האם אפשר
“ויאמר אליהם יעקב אביהם אותי שכלתם, יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין תיקחו עלי היו כולנה ” (מב , לו) “יוסף איננו… ” – תניא,
“היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמור לאיש אשר אלה לו אנוכי הרה, ותאמר הכר נא למי החותמת והפתילים והמטה האלה ” (לח , כה)
“ויאמר יעקב אל-נא אם-נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי , כי על כן ראיתי פניך כרות פני אלוקים ותירצני” (לג ,י ) “כראות פני
“והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך” (כח , יד ) “ימה וקדמה… ” – אמר רבי
“ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות, ויקרא את עשו בנו הגדול ,ויאמר אליו בני, ויאמר הנני” (כד , יד ) “ותכהינה עיניו ” –
“ויאמר ה’ אדוני אברהם הקרה נא לפני היום” הסבא מנובהרדוק זצ”ל הקשה בספר “מדרגות האדם” כמה קושיות בעניין התנהגותו ודבריו של אליעזר עבד אברהם. א.
פה ניתן להקדיש.
תוכן