
פרשת בהעלותך – תפילה על חולה
“ויצעק משה אל ה’ לאמר אל נא רפא נא לה ” ( יב, יג ) “רפא נא לה ” – אמר ר’ יעקב אמר רב חסדא, כל המבקש רחמים על חברו אין צריך להזכיר שמו, שנאמר “אל נא רפא נא לה” ולא קמדכר (מזכיר) שמה דמרים ( ברכות ל”ד ע”א ) .

ממשיכים קדימה! אכלוס בית הכנסת “אחוזת הנשיא”.
דווקא בעיצומה של המלחמה שהיא מלחמה עצומה בין קודש לחול. דווקא עכשיו עם ישראל משקיע בצדקה האמיתית. בניית היהדות ובית התפילה. צדקה תציל ממוות אינה רק סיסמא. זוהי דרך חיינו. חיים לא של ניסים מקריים אלא ניסים אלוקיים המושתתים על היכולת שלנו להמשיך ולבנות ולהתקדם.
הצטרפו אלינו למאמץ האמיתי של סיום האיכלוס רגע לפני שמתחילים את עבודת הקודש פנימה.

“ויצעק משה אל ה’ לאמר אל נא רפא נא לה ” ( יב, יג ) “רפא נא לה ” – אמר ר’ יעקב אמר רב חסדא, כל המבקש רחמים על חברו אין צריך להזכיר שמו, שנאמר “אל נא רפא נא לה” ולא קמדכר (מזכיר) שמה דמרים ( ברכות ל”ד ע”א ) .

בפרשתנו “על־פי ה’ יסעו בני ישראל ועל־פי ה’ יחנו כל־ימי אשר ישכן הענן על־המשכן יחנו” – ומוסבר בגמרא שכיוון שנסעו וחנו על פי השם. נחשב להם כאילו היו כל הזמן במקום אחד. (על אף שבפועל ובגשמיות עברו מסעות רבים).

ישנה גמרא מיוחדת במסכת מנחות שאומרת כך (הסוגריים בתרגום חופשי) : “אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב”ה שיושב וקושר כתרים

אברהם אבינו ולוט בן אחיו, יכולים לשמש לנו דוגמא ולימוד לשתי הגישות הנ”ל.

פרשתנו מקדישה כתשעים פסוקים לתיאור מפורט של חנוכת המזבח וקרבנות הנשיאים. בסוף הפרשה ישנו סיכום הפותח במילים: זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵי

“ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם ” ( ו, כז ) “ושמו את שמי ” – תניא, אמר רבי יהושע בן לוי , מניין שהקב”ה מתאווה לברכת כוהנים , תלמוד לומר” ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם” ( סנהדרין י”ט:) .

חגגנו אתמול את יום ירושלים מצעד הדגלים והיום אנו נמצאים בעיצומה של שבת ירושלים על כן מטבע הדברים המאמר השבוע יעסוק בירושלים ובחרתי דווקא לדבר

בני קהת זכו לכבוד הגדול לשאת את כלי המשכן ובראשם ארון הברית. מדוע הדבר גרם למותם של רבים מבני קהת? מה אנחנו יכולים ללמוד מהם?

” ואלה תולדות אהרון ומשה ביום דיבר ה’ את משה בהר סיני ” ( ג, א ) “ואלה תולדות אהרון ומשה” – תניא, אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, כל המלמד את בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו שנאמר ואלה תולדות אהרון ומשה וסמיך ליה ואלה שמות בני אהרון לומר לך אהרון ילד ומשה לימד לפיכך נקראו על שמו ( סנהדרין י”ט:) .

וְלֹ֤א תוֹנוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־עֲמִית֔וֹ וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם

וידבר ה’ אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי ה’ אשר תקראו אֹתם מקראי קדש, אלה הם מועדי. ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו, שבת הִוא לה’ בכל מושבתיכם (ויקרא כג, א-ג).

הגר”ח פרידלנדר זצ”ל בספרו “שפתי חיים “מביא בשם הרב מפוניבז’ זצ”ל – י”ב אלף תלמידים היו לרבי עקיבא. וכולם בפרק אחד מתו. למה? שהיתה עיניהם

ה’ הוא קדוש, אז איך אנו יכולים בכלל לקדש את שם ה’? מהו ההבדל בין ה’ לבין שם ה’?

“וקדשתו כי את לחם אלוקיך הוא מקריב קדוש יהיה לך כי קדוש אני ה’ מקדישכם” ( כא, ח) וקדשתו – תנא דבי רבי ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון” ( גיטין נ”ט : ) .

בפרשת אמור לומדים להזהיר את הגדולים על הקטנים. החסידות מסבירה שמלמדים אותם לזהור, ורשב”י מלמד אותנו איך לעשות זאת קודם כל עם עצמנו.

מהו הקשר בין איסורי עריות לארץ ישראל? למה הרווח הגדול איננו ב’דיוטי פרי’?

“ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכיסהו בעפר” ( יז, יג)

השאת והבהרת והספחת הם סימני הצרעת בגשמיות אך בפנימיות התורה מסביר האלשייך הקדוש כי הם הסימנים של הגורמים לאדם לדבר לשון הרע

“וזאת תהיה תורת המצורע… והובא אל הכהן. טהרת המצורע וריפויו אינה תלויה ברופא, אומר ה”חפץ חיים”, כי אם בכהן. והטעם לפי שנגע הצרעת בא על

“אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר” פרשת תזריע מתחילה בתורת טומאת האדם, ופותח בפסוק “אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים” (ויקרא יב, ב). ואמרו

ז באדר יום פטירת משה רבינו משהפיל המן פור על מנת לבחור את החודש בו יוכל להרע לישראל ונפל הגורל על חודש אדר שמח המן

פרשת משפטים – תכלית מעמד הר סיני לאחר שקראנו בשבוע שעבר בפרשת יתרו על מעמד מתן-התורה בקולות וברקים ועל עשרת הדברות החקוקים על הלוחות באצבע

עלינו לא רק להחדיר קדושה בעניינים הגשמיים על ידי לימוד תורה וקיום מצוות, אלא להפוך את כל העניינים שלנו בעצמם לענייני קדושה. ה’ מצווה

פרשת השבוע וארא – איך יוצאים ממצרים זהו! החלטנו לצאת ממצרים היום. מכל המצרים וההגבלות. אך מסתבר שכדי להכניע את פרעה צריך ממש לתת “מכות”
פה ניתן להקדיש.
תוכן
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?
