
פרשת תזריע – ברכת האילנות
” ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמן כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם” (ברכת האילנות) “אמר רב

ממשיכים קדימה! אכלוס בית הכנסת “אחוזת הנשיא”.
דווקא בעיצומה של המלחמה שהיא מלחמה עצומה בין קודש לחול. דווקא עכשיו עם ישראל משקיע בצדקה האמיתית. בניית היהדות ובית התפילה. צדקה תציל ממוות אינה רק סיסמא. זוהי דרך חיינו. חיים לא של ניסים מקריים אלא ניסים אלוקיים המושתתים על היכולת שלנו להמשיך ולבנות ולהתקדם.
הצטרפו אלינו למאמץ האמיתי של סיום האיכלוס רגע לפני שמתחילים את עבודת הקודש פנימה.

” ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמן כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם” (ברכת האילנות) “אמר רב

איך אפשר להיות כלי מבלי להיטמא? ואיך אפשר להיות פשוט מבלי להיות טיפש? וגם באיזה אופן תלמד את עצמך ואת ילדיך – להיות מציאות?

“כי אני ה’ אלוקיכם והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני… ” (יא, מד) “והתקדשתם” תניא, והתקדשתם – אלו מים ראשונים, והייתם קדושים – אלו מים

בדרך כלל רגילים להודות רק על הנס שנעשה עמהם ועל היחלצותם מן הצרה. אבל האמת צריכים הם להודות לא רק ההצלה אלא גם על היותם בצרה

מדוע חלק מהדשן היו מוציאים מחוץ למחנה וחלקו היו שמים בכלל אצל המזבח? ואיפה הדשן אצלנו בנפש – כלומר במקדש שבתוכנו?

אם על דבר הודאה על נס שנעשה לו כגון יורדי הים והולכי מדבריות וחבושי בית האסורים וחולה שנתרפא שהם צריכין להודות שכתוב בהן

בעדנו בתחילת ספר ויקרא שמדבר רבות על הקרבנות. יש להבין מאוד מדוע חפץ השם בעולות וזבחים? וכי אכילה יש לפניו? גם נבין לשם מה ישנה

מה גדול הוא יום הפורים, שבו מתכנסים “בכל דור ודור, משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר”. והשמחה מרקיעה שחקים, כי יושבים אנו במשתה של מלכו

” והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו, או את האבדה אשר

“ובחרושת אבן ובחרושת עץ, לעשות בכל מלאכת מחשבת ” (לה, לג) “מלאכת מחשבת”. תניא, נתכוון לזרוק שתים וזרק ארבע , לעניין שבת פטור, מאי טעמא?

הגר”ש וולבה שליט”א בספרו “עלי שור” אומר כוח אחד מקנן בכל אדם – העמוק שבכוחות. וכוח כביר הוא. למעשים הוא מביא, וגם את הדרך הוא

אחת המצוות המופיעות בפרשתנו היא מצוות מעשר בקר. התורה מצווה אותנו לקחת אחד מכל עשר בהמות ולהקריב אותם קרבן להשם בבית המקדש בירושלים. שנאמר : “וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה”.

למה שהקב”ה יכונה ‘אחיך’ ואיך בורא עולם יכול להחשב כעני? מי צריך לפתור את הבעיה?

וְלֹ֤א תוֹנוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־עֲמִית֔וֹ וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם

” וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורודף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני אויבכם ” ( כו, לז) וכשלו איש באחיו- איש בעוון אחיו , מלמד שכולם ערבים זה בזה” ( סנהדרין כ”ז: )

וידבר ה’ אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי ה’ אשר תקראו אֹתם מקראי קדש, אלה הם מועדי. ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו, שבת הִוא לה’ בכל מושבתיכם (ויקרא כג, א-ג).

הגר”ח פרידלנדר זצ”ל בספרו “שפתי חיים “מביא בשם הרב מפוניבז’ זצ”ל – י”ב אלף תלמידים היו לרבי עקיבא. וכולם בפרק אחד מתו. למה? שהיתה עיניהם

ה’ הוא קדוש, אז איך אנו יכולים בכלל לקדש את שם ה’? מהו ההבדל בין ה’ לבין שם ה’?

“וקדשתו כי את לחם אלוקיך הוא מקריב קדוש יהיה לך כי קדוש אני ה’ מקדישכם” ( כא, ח) וקדשתו – תנא דבי רבי ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון” ( גיטין נ”ט : ) .

בפרשת אמור לומדים להזהיר את הגדולים על הקטנים. החסידות מסבירה שמלמדים אותם לזהור, ורשב”י מלמד אותנו איך לעשות זאת קודם כל עם עצמנו.

מהו הקשר בין איסורי עריות לארץ ישראל? למה הרווח הגדול איננו ב’דיוטי פרי’?

“ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכיסהו בעפר” ( יז, יג)

השאת והבהרת והספחת הם סימני הצרעת בגשמיות אך בפנימיות התורה מסביר האלשייך הקדוש כי הם הסימנים של הגורמים לאדם לדבר לשון הרע

“וזאת תהיה תורת המצורע… והובא אל הכהן. טהרת המצורע וריפויו אינה תלויה ברופא, אומר ה”חפץ חיים”, כי אם בכהן. והטעם לפי שנגע הצרעת בא על

“אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר” פרשת תזריע מתחילה בתורת טומאת האדם, ופותח בפסוק “אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים” (ויקרא יב, ב). ואמרו
פה ניתן להקדיש.
תוכן
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?
