התפילה הפותחת אצלנו את יום הכיפורים, מיד אחרי תפילת ‘כל נדרי’ לפני שקיעת החמה היא ההכרזה המשולשת:
“על דעת המקום ועל דעת הקהל בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה אנו מתירים להתפלל עם העבריינים”.
“שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ”
השמש והלבנה התחרו ביניהם על התפקיד הראשי, ולפי ש”אין שני מלכים יכולים להשתמש בכתר אחד”, מיעטה הלבנה את עצמה, ונותרה החמה כ”מאור הגדֹל לממשלת היום”, והלבנה כ”מאור הקטֹן לממשלת הלילה”.
“הנסתרות והנגלות”
פרשת השבוע פותחת בכריתת הברית בין הקב”ה לבין עם ישראל, פסוק יד’ מדגיש כי הברית היא לא רק לאלה כביכול החותמים על הברית קרי אלה שנמצאים פיזית במאורע אל עם כל עם ישראל לאורך כל הדורות, “וְלֹ֥א אִתְּכֶ֖ם לְבַדְּכֶ֑ם אָֽנֹכִ֗י כֹּרֵת֙ אֶת הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וְאֶת הָֽאָלָ֖ה הַזֹּֽאת” והפסוק החותם את ההכרזה על כריתת הברית בין ה’ ובין עם ישראל בראש פרשתנו אומר: ” הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵ֙ׄיׄנׄוּ֙ׄ עַׄד־עוֹלָ֔ם לַעֲשׂ֕וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃ ” (דברים כט, כח).
“ולא תשים דמים בביתך”
גל הטרור האחרון הציף מחדש את הדרישות להרחבת רישיונות הנשק לאזרחים. בימים מתוחים אלה ראוי שכל אדם בעל אקדח יישא אותו ויש לתת רישיונות לאנשים ראויים בתהליך פשוט יותר.
שֹׁפְטִ֣ים וְשֹׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן לְךָ֙””
שאלת השאלות מי צריך למנות את השופטים הפוליטיקאים או השופטים?
במאמר זה נסקור את מינוי השופטים בתקופות שונות ועד היום.
“כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה”
שלטון החוק זקוק למערכת שיש בידה סמכות לאכוף את הנורמות המשפטיות המסדירות את חיי החברה. אכיפה זו כרוכה לעתים, למרבה הצער, בצורך לעשות שימוש בכוח, כדברי המשנה, “אלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו”(אבות ג, ב.), וכדברי המדרש, “אם אין שוטרים – אין שופטים”.
חגגנו אתמול את יום ירושלים מצעד הדגלים והיום אנו נמצאים בעיצומה של שבת ירושלים על כן מטבע הדברים המאמר השבוע יעסוק בירושלים ובחרתי דווקא לדבר
וידבר ה’ אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי ה’ אשר תקראו אֹתם מקראי קדש, אלה הם מועדי. ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו, שבת הִוא לה’ בכל מושבתיכם (ויקרא כג, א-ג).
“אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר” פרשת תזריע מתחילה בתורת טומאת האדם, ופותח בפסוק “אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים” (ויקרא יב, ב). ואמרו
“צו את אהרון ואת בניו לאמור” המצב במדינה כיום אינו מזהיר, כל אחד חושב שהוא יותר מבין וצודק מהצד השני לכל אחד יש את האמת
“והוא עד או ראה או ידע, אם לוא יגיד ונשא עוונו” הדין העברי מטיל חובה על כלל הציבור לדווח אם ידוע שאדם מסכן את זולתו
בזמן בית המקדש, נקשרו הסמים להקטרת קטורת ולכפרה, ואילו בימינו אלה, נקשרים הסמים לבעיות חברתיות ולתופעות עברייניות. התייחסותם של פוסקי הלכה, שופטים ומורי דרך, לתופעת
הקב”ה מבשר למשה רבנו כי העם למטה סר מדרכו. אומר הקב”ה למשה “לך רד כי שחת עמך” (שמות לב,ז) משה רבנו יורד מן ההר ובידו
השמחה הגדולה ביותר היא לשמח לב עניים, יתומים, אלמנות וגרים. מוטב לו לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשילוח מנות לרעיו, שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה
מקורה של מורשת הצדקה הוא בתפיסה המוצאת את ביטויה במילה צדקה, הנגזרת מן צד”ק. המשמעות הרעיונית של הקשר הלשוני הוא, שאין בנתינת הצדקה משום מעשה של חסד
התראות
